מלכודות של מילים

יש לילות שכמו החיות הנוהמות בלילה ביער כך אני רוצה לנהום את כל הכאבים שלי החוצה. להתפלש בתוך אדמה רטובה לבכות ולהכות באגרופים את האדמה, לקרוע את הבגדים שחוסמים מהכאבים שלי לצאת ולצרוח: תסתכלו. היום. עכשיו. הרגע. ברגע זה. כואב לי.

מישהו שישים לי פלסטר או מגבת לחה על מצח לוהט.

מישהו שיניח יד על ראש. 

מישהו שיגיד: הכל בסדר. בואי, נישן עכשיו.

(הכל בסדר, זה שוב רק המחשבות שלך)