לפני 5 שנים. 24 בינואר 2019 בשעה 16:56
"אני חולמת לשבת בצד ולצפות בסשן בלי לקבל יחס מאף אחד מהנוכחים. סתם לשבת לי בפינה, חסרת חשיבות." אמרתי.
"את טובה בלהיות עציץ?" שאלת.
"אני לא יודעת" הודיתי "יש סבירות שבשלב מסוים אבוא להתחכך לך ברגל ואדרוש קצת תשומת לב. מעולם לא עמדתי בסיטואציה כזאת" עניתי.
"את רואה?" גיחכת, "את פשוט כלבה שרעבה לתשומת לב."
אז עזוב, אני מוכנה להיות משענת לספרים שאתה קורא, הולך?
(הכל עניין של מומנטום בחיים, מסתבר)
