מלכודות של מילים

נַנּיִחַ שֶׁהָיִיתִי מַשְׁעִינָה אֶת רֹאשִׁי
עַל בִּרְכֶּיךָ, עַל שְׁטִיחַ הַסָּלוֹן הַצִּבְעוֹניִ
מֵעָלֵינוּ צְלִילֵי הָעוּד עָפִים כְּיוֹניִם
אֶצְבְּעוֹתֶיךָ בִּשְׂעָרִי, רֵיחַ
בְּגָדֶיךָ בִּנְשִׁימוֹתַי, הַחֹם הַפּוֹעֵם, חָזךְָ תַּחַת אָזנְיִ.
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לְךָ וְהָיִיתָ עוֹנֶה,
קַו מִתְאָר אֶחָד הָיָה מְצַיֵּר אֶת שְׁניֵנוּ.
נַנּיִחַ שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאֶרֶת.

(מיה טבת דיין)