לפני 8 שנים. יום רביעי, 14 במרץ 2018 בשעה 9:58
האם עוד מישהי חווה בחילה מהקיום? כאשר היא חווה בני אדם ליותר מדי זמן והעור שלה מסתמרר
והשעה שתיים בלילה והעיניים שוב מתכווצות והדמיון האסוצאטיבי שוב רץ. את פותחת את המים החמים ומדמיינת המון מקקים קטנים זורמים עליך מהדוש והחום הוא עקיצות קטנות והגב מזדכך. איפה שהכנפיים אמורות להתבקע והנשמה לצאת מגוף פלטינה חלוד, גמלוני שנד בעצלתיים אל עבר חופש, הרפיה ללא תחושה.
וגם את לא רוצה לראות עוד בני אדם ופשוט להיעלם וזה הרי מצב רוח רגעי אבל שכל העולם יפטר.
ואם כולן חשות כך האם הסיבה היחידה שכולכן מחייכות הנם האילוצים החברתיים? למה כולכם מבולבלים כשאני צריכה את השקט שלי לחיות כדי לאגור ולהיות.
אינטרקציה ונחת, ושיחה ופחת, תהיו ותחדלו בקירבה והצלפה והרחקה ואל תכעסו כי הכל טבעי.