בתאטרון הנו היפני נשים לא יכלו לשחק.
לכן החליפו אותן גברים, לרוב בלבוש נשי מוקצן.
אלו היו בין מלכות הדראג הראשונות.
אתן מצפות שמי שיודעת עובדה זו לא תנסה לקנות את נעלי העקב הראשונות שלה בחנות דראג אבל גם אני הופתעתי כמה סתומה אני כשנכנסתי למועדון והייתי גבוהה בראש מכל הבנות האחרות (ואני לא כזאת גבוהה). לפחות הייתי מסוגלת ללכת עליהן. שוב, אומנויות לחימה זה אחלה לפעילויות נשיות.
אבל חלצתי נעלי העקב והשחרתי את הגרביון הלבן ברחבת הריקודים.
חשבתי שהכל יעלה בלהבות כשאמא שלי חזרה הביתה בשעה 23:30, שלא אוכל לצאת למועדון. אבל התלבשתי במחוך המהודק שלי, חולצה מכופתרת זכרית, מכנס מעל החצאית (שעם המחוך קיבל צורה מקומרת) וכפפות מעל הלק. חום אימים.
אחרי שירדתי ואז עליתי כי קלטתי ששכחתי לקחת כסף, עברתי מעל אימי במהרה כדי שלא תשים לב וירדתי חזרה פינטזתי על הרגע שהבחורה בכניסה לא תבין את הלבוש הכמעט בלשי שלי כשלפתע אחשוף את התלבושת המהממת שלי בכניסה ובום! אמה איז אין דה האוס.
היה משהו דומה, המאבטח לא איפשר לי להיכנס כי לבשתי ג'ינס, המארחת זכרה אותי מפעם קודמת 'היא משלנו' וחשתי בבית.
חשפתי את הבגדים וחשתי פתאום ממש טוב.
'אוי שיט, שכחתי להתגלח' חשבתי לרגע ומיששתי הזיפים המחרידים שלמזלי לא זיהו במועדון.
מצד שני זיהו שאני זכר, אולי בגלל הקול.
מצד שלישי, לפני שזיהו התבלבלו מספיק שאני אישה כדי להציע לי להצטרף לזוג. אז נקודה לזכותי (?).
פלאסק הוא כנראה אחד הרעיונות המבריקים שלי, מה שאפשר לי גם להעריך את כמות האלכוהול שצריך כדי שאסחרר את ראשי וגם ללגום מהרום האהוב שלי בלי לגעת בזבל של המועדון.
כמו פעם קודמת, חשתי בדידות כשלא רקדתי עם אף אחת מהמועדון. הן ממש בהרכב משל עצמן, מצודדות במעגל שלהן וגורמות לי לקנא ביכולות הריקוד הפסיכוטיות שלהן.
אבל עשיתי צעד להיות חלק מהסצנה, וזה הרגיש טוב. שוחחתי עם שתי נשים שם בצורה פרטנית, הכרתי חלק מהבנות הקבועות. אחת מהן יצאה היסטרית ובוכייה מהמועדון. תהיתי מה הלך שם. היא מושכת אותי כבר פעם שניה. יש לה מבט עמוק, רציני, שעבר הרבה חרא מהרחוב בעיניים. מחוץ ושער אסוף של מלכה דומית אמיתית. תנועות גוף שחשות כמו בבית במועדון הטחוב. מכולן אני רוצה לצלול לתוך המח שלה יותר מכל הבחורות האחרות שם.
מה שעשה לי את הערב באמת זה שפגשתי שם את דרקן. איזה קסם. יואו איזה קסם דרקן. אני מאוהבת.
וראיתי שם גבר שממש נמשכתי אליו מינית (אני וגברים זה דבר מעורר דיון). שער ארוך בלונדיני וגוף מחוטב. ממ.
בסוף הערב דחפתי את כל האאוטפיט בסטאש שמעל הארון וחשבתי לעצמי כמה אני צריכה כבר למצוא מקום שאוכל לאחסן את הבגדים ולהתלבש בלי פחד.
אז האם נהניתי? האמת שכן.
בעיקר כי חשתי התקדמות למקום שאני רוצה להיות בו. וזה מרגיש טוב.
לפני 8 שנים. יום שבת, 24 במרץ 2018 בשעה 14:52