לפני 3 שנים. 21 באוקטובר 2020 בשעה 7:14
זה קורה לי מדי פעם, כשאני מטייל עם הכלבה, ולמשך כמה דקות אין אף אחד ברחוב - לא אנשים, לא מכוניות, לא ציפורים ולא עטלפים, ואז, אני מרגיש כאדם האחרון על כדור הארץ, אחרי מתקפת זומבים אימתנית.
אני יודע שהם שם, איפשהו, הזומבים, וכשהכלבה שלי זוקפת את הראש, אני יודע שהם קרובים יותר.
כשאני עובר ליד מכוניות, אני בוחן אילו מהן מתאימות למצב - יש את מכוניות הספורט לבריחה, ויש את הג'יפים המסיביים לניגוח. יש את המכוניות הכהות לנסיעה בלילה, ויש את החשמליות למינימום רעש.
בקיצור, מחשבות על סוף העולם. קליל.