לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קשיח. פציח. שביר. קשיח.

נשלטת בלתי נשלטת.

מ.ש.ל
לפני 6 שנים. 10 במאי 2018 בשעה 11:26

מכיר
את הילדים שיושבים בכיתה כל היום
עם התיק על הברכיים, כשהם אוחזים בו חזק? ערוכים ומוכנים לזינוק?

ככה אני.

מחזיקה את כל החפצים שלי חזק וקרוב אלי
בהיכון תמידי לפינוי.
יד אחת על התיק, השניה על ידית ההפלטה. האמיתית.

מכריחה את עצמי לדמיין, בכוח, איך זה יהיה כשלא תהיה איתי. מתאמנת על יבש. מדמה איך זה יהיה לשמוע את השיר הזה ולראות את התמונה ההיא ולנסוע להר ההוא, כשאתה לא בחיי, מחזיקה את הפנים שלי חזק להסתכל בזה ולא להסיט. קשה באימונים קל בקרב. כוחותינו ערוכים. שאננות היא מותרות של מי שלא איבד פעם מישהו בבת אחת.

ככה, כשיגיע הרגע, אולי אני לא אתרסק על האדמה

שוב.

 

 

אתה מצַנן. אני ארוּזה.
כל אחד והתו"ל שלו.


הרבה פחות אלסטית ממה שנדמה לך

קיפודן{שדה משחת} - וגם אם נדמה ששכחו אותנו
ובנו להם בית חם

ידית ההפלטה ?

באמאמא שלי, מה זה החרטא הזה ?
ז׳וז׳ו חלסטרה
הם בביתם ואנחנו בביתנו
מדמים דומם

זה מה שהתכוונת ?
לפני 6 שנים
שדה משחת​(נשלטת) -
אוי קיפודן, קיפודן. כמה קוצים צריך בשביל להחביא איש אחד ❤
לפני 6 שנים
שדה משחת​(נשלטת) - ואין לך לב אתה, בחיי, לא מפריעים לשירי-סרטים באמצע פוסט מדמם. חרבת פה את כל האוירה המלנכולית-ענוגה-עפעוף עפעוף-שברירית עם הז'וז'ו חלסטרה שלך. מילא היית מביא לנו משהו יותר בקלאסה ככה, נגיד, החמישיה הקמארית, קרן מור, משו.

וידית ההפלטה זה...לא משנה. מסובך להסביר.


לפני 6 שנים
קיפודן{שדה משחת} - גולם
ימהממת אחת !
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י