סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעורי הגבעות

בלוג ראשון אי פעם. בתכנית האמנותית:
◄ מחוות למקומות והאנשים שבזכותם BDSM כל כך יפה.
◄ חוויות אישיות מפורטות במידת האפשר.
◄ אינטרקציה עם הגולשים! תגובות יתקבלו בברכה תמיד.

לעוד תוכן ומידע כללי עלי בקרו בפרופיל, בפורום, ובגלריות.
לפני 11 חודשים. 13 בדצמ׳ 2020, 1:20

פוסט שלישי בסדרת הטיולים, פוסט שלישי בסדרת חנוכה. איזה קטע.

פסי הרכבת עוברים בתוך איזור התעשייה של קיסריה, צמוד לחורשת עצי אקליפטוס גדולה ודיונות רחבות ידיים. השבת לא רציתי לצאת לטיול רחוק מהבית כי הגיעו אורחים, אז יצאתי לקנות עלי גפן מהדרוזי שמגיע כל סופ"ש לאיזור וגנבתי שעתיים של הליכה בחולות לכיוון החורשה. בלי תכניות לעשות שום דבר קינקי בניגוד לפעמים הקודמות. הדיונות מנוקדות בעמודי חשמל גבוהים המגיעים מתחנת הכוח בחדרה, ובנקודות ביקורת רבות של מקורות בהן צינורות המים בוקעים מהאדמה. ציפיתי לפגוש בשטח אופנועני שטח וטרקטורונים אך למרבה ההפתעה במשך כל הטיול לא ראיתי אדם אחד. גררתי רגליים בחול הרטוב מהגשם והלכתי לאט יותר מבטיולים קודמים, בלי הרבה מה לראות מעבר לחגבים קופצים פה ושם.

משהתקרבתי לחורשה נתקלתי בגדר תיל חדשה למראה, ועליה שילוט- [סכנה! מרעה בשטח.] ואכן עדר שלם של פרות ליכך לו עשב בנחת, מדי פעם פרה סקרנית הישירה מבטה אליי, כאילו היא מזהה את תגית האוזן של פרה מספר 33 שנשארה תלויה מהתיק על גבי. לא העזתי לחצות את הגדר והמשכתי בשביל המתעקל בניסיון להתקרב עוד יותר לעצים. גדר תיל נוספת עם שילוט יותר מדאיג- [סכנת טביעה! הרחצה אסורה!] גרם לי להרים גבה. כבר הייתי ממש בקו העצים, אולי שיח מפריד בין הדיונות והחורש, אז מה פתאום טביעה? אז זהו- שכל היער הזה הוצף והפך לביצה אחת עצומה. ציפורים בודדות המריאו ונחתו על המים והשאירו אדוות בוהקות בשמש אחריהן, גזעי העצים הסתתרו עמוק מתחת לפני השטח, וסירחון של מים עומדים שייחסתי קודם לפרות המסכנות הציף את החושים. הדבר היחיד שהיה חסר זה חמור בודד ואת הבקתה של שרק בשביל להרגיש שאני נמצא בסרט.

איפה עוד רואים ביצות בארץ? את אגמון החולה ייבשנו. והכנרת באזורים המוצפים לא נחשבת. אני בטוח שזו הביצה הראשונה שביקרתי בה בחיים! איפה עוד רואים ביצה במרחק עשר דקות נסיעה מהבית?! הייתי חייב להתקרב לשפת המים אז המשכתי עם גדר התיל עד שהגעתי לנקודה בה הקרקע קרסה מתחתיה ואפשרה להחליק פנימה לאיזור המסוכן. בלי שום רעיון יותר טוב מה לעשות עם עצמי אחרי זה הורדתי מכנסיים והשתנתי. נקרא לזה טביעת/תביעת בעלות על השטח. אח"כ הסתובבתי חזרה ובדרך שחשבתי שהיתה נורא משעממת בסה"כ בהלוך פתאום נגלו יותר ויותר דברים מעניינים בחזור.

שדה מלא פטריות בר מתחת לעץ שמושלם לפיקניק ולתליה מחבלים, באנג נטוש של סטלן שהלך מזמן, אתר זריקת זבל פיראטי של בקבוקים ופחיות שנראו כאילו היה בהם פאק בייצור ולא שהיו בשימוש מעולם. אפילו לא הגעתי לחמש אחוז כיסוי של שטח הדיונות, ואמנם רובן יהיו רק חול וחול, אך מי יודע כמה עוד שטחים מוצפים אוכל לגלות בתוכן. אחד נוסף לפחות שאני יודע לגביו ומעולם לא ביקרתי בו כבר קפץ לראש הרשימה של המקומות הפוטנציאליים. רק בשביל לגנוב שעה של שקט, ולארוז בגד ים.

נר שלישי של חנוכה..

..וסליחה על האיחור


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י