כשאתם חושבים על מנה קלאסית, מתאימה למשתה, כזו שיגישו לכם בטירה בצרפת, קלה להכנה להובלה ולחלוקה, לא יקרה מדי, ועוד טבעונית(!), כמה אופציות כבר יש? עמוק בנבכי הזיכרון היה קבור לו המתכון הזה. במהלך שיטוט בסופר הם קרצו לי, האגסים. הזכירו לי ריחות של יין אסור מילדות ובישול בסוכר. איך בכל זאת עזרתי לנקות את הגרעינים ולקלוף את הפירות. לכל היותר להביט, ולא לטעום. "זה לא בשביל הילדים!" ההורים היו אומרים.
כמה אירוני. הוזמנתי למשתה בתפקיד משרת. חבריי לסטטוס כולם דואגים להביא את הכיבוד, ועל כולנו נאסר לאכול ממנו במהלך הערב.. "אוכל זה לא בשביל הנשלטים!" משתה בדס"מי כהלכה. נראה לי שזה ייקלע בול. אגס רך וחושני, נוטף שיכר, פתוח מלמטה ומטפטף, מוכן לחדירת המזלג על בשרו, מזיע סירופ ומפיץ ריח תבלינים... גרררר. מרייר רק מהמחשבה, ואם זו לא תמצית הפוד-פורן אז אנ'לא יודע מה. אני לא אכעס אם האחרים יביאו במבה, גם ההנהלה לא. לפעמים לחשוב על תפריט יותר מסובך מלבחור מה ללבוש לערב שכזה, בטח ובטח כשקוד הלבוש הוא עירום מוחלט. מצפה לבאות. ושיהיה לחיים.
🍷 אילוסטרציה למעלה, פוד פורן למטה 🍐
😋 יצא טעים, אבל מה אומרים על הפרזנטציה? 👅