לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעורי הגבעות

בלוג ראשון אי פעם. בתכנית האמנותית:
◄ מחוות למקומות והאנשים שבזכותם BDSM כל כך יפה.
◄ חוויות אישיות מפורטות במידת האפשר.
◄ אינטרקציה עם הגולשים! תגובות יתקבלו בברכה תמיד.

לעוד תוכן ומידע כללי עלי בקרו בפרופיל, בפורום, ובגלריות.
לפני שנתיים. 19 ביולי 2021 בשעה 16:46

את השיר "ג'ון בריון" תרגם אהוד מנור וביצע דורי בן זאב עבור תכנית הבידור "עמק הנהר האדום" שצולמה באילת אי שם בתחילת שנות השמונים, הרבה לפני שנולדתי. שיר מהמם, ביצוע מרגש ותרגום מבריק שרק בדבר אחד חוטא למילים המקוריות של ג'ימי דין, והוא בבית:

מישהו סיפר שהוא בא מניו אורלינס,

ובגלל אישה הוא אגרוף אחד הכניס.

אגרוף ימני כזה, ישר בפנים.

ששלח בחור מסכן למנוחת עולמים. בריון.

תבינו, ג'ון מסיים את השיר ואת חייו בתחתית מכרה הפחם לאחר שהציל את חבריו הכורים מקריסתו המיידית. על אף שהעיר כולה היתה מנוכרת לענק השקט הם הכירו בכוחו. איש עם גוף חזק ואישיות חזקה לא פחות לא ישלח אגרוף קטלני בגלל סתם אישה. או כל אישה. לא. עבורו היה מדובר בלא פחות ממלכה.

מסתבר שג'ימי דין המשיך לזמר על עלילותיו של הבריון בשני שירים נוספים שלא ראו אור בעברית, The Cajun Queen, עליו עוסק הפרסום הזה, ו- Little Bitty Big John. הדמות הצדדית כביכול של המלכה הקייג'ונית תופסת מקום של כבוד בשיר השני בסדרה. כששמעתי אותו בפעם הראשונה הייתי חייב להריץ אותו שוב ושוב. כמו לגלות אוצר בתחתית מכרה בעצמי, ג'ון הבריון זכה פתאום לתחייה מחודשת אחרי 20 שנה ולסוף טוב, והכול אודות למלכה הקייג'ונית איתה קשר את גורלו. חוץ מהשמחה שבגילוי, אני גם שמח לקרוא בין השורות ולהוסיף את המשמעויות של השימוש במונח "מלכה" למי שאני היום. השיר מכה אחרת, ומי כמונו חובבי השליטה יודעים כמה חשובות לנו השולטות שבחיינו, וכמה אנחנו חשובים עבורן.

 

https://www.youtube.com/watch?v=iGxezSHiGhk

אהוד מנור אני לא, אבל רציתי לנסות את כוחי בתרגום קליל של השיר, שייהנו ממנו כולם:

ממחוזות ניו אורלינס הרוח נשאתה.

היא הכריזה שעבור ג'ון הגדול היא המלכה.

לא באתי להתווכח ולא לבזבז זמן,

באתי לאסוף את הגבר שלי מהמכרה המחורבן.

כי הוא מניע אותי.

 

בנקודה שבה אתם מוותרים שם המלכה מתחילה,

כי יש לי בלב אהבה חזקה.

רק תראו לי היכן נפערה תחתיכם האדמה,

וספרו לעולם כולו שג'ון הגדול נמצא.

ושהוא חי.

 

עד תחתית המכרה וללא כל תאורה,

המלכה חיפשה את ג'ון בין מאורה למאורה.

היא מצאה אותו שוכב עמוק בתהומות,

וטמנה נשיקה אדומה בוערת על שפתיים כחולות קרות.

והוא החל לנשום. (אההה!)

 

היא חיכתה דקה ונשקה לו שנית על הפנים,

והוא הרגיש בעורקיו עוצמה של מאה גברים.

כך כמו חפרפרת הוא חפר למעלה וטיפס,

ואמר לה, בואי מלכתי ונעזוב את הבור המבאס.

הם התחילו ללכת.

 

את הזוג קיבלו שאגות הקהל הקורא,

כשלאוויר הלילה הם יצאו מהמכרה.

ידו של ג'ון עלתה לאוויר והשתיקה את כל הצופים מהצד.

והמלכה אמרה "הרי אמרתי לכם שאשיג לי את הגבר שלי המיוחד,

כי הוא מניע אותי."

 

היום תוכלו למצוא אותם, חזרה בניו אורלינס.

ג'ון הבריון ומלכתו הקייג'ונית.

הם מעט מקומטים ממעברו של הזמן,

אך אהבתם חזקה כמו אותו לילה ממזמן.

מאה-ועשרה נכדים.

 

מוסר ההשכל, אני אומר ללא בושה:

אל תמעיטו לעולם בכוחה של אישה.

▲▼▲▼▲

כמה נכון


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י