סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נעורי הגבעות

בלוג ראשון אי פעם. בתכנית האמנותית:
◄ מחוות למקומות והאנשים שבזכותם BDSM כל כך יפה.
◄ חוויות אישיות מפורטות במידת האפשר.
◄ אינטרקציה עם הגולשים! תגובות יתקבלו בברכה תמיד.

לעוד תוכן ומידע כללי עלי בקרו בפרופיל, בפורום, ובגלריות.
לפני 6 שנים. 3 באוגוסט 2018 בשעה 7:06

אני לא כותב הרבה בבלוג. יענו, יוצאים לי פוסטים ארוכים אבל בקצב איטי. כתיבה שואבת ממני הרבה כוחות.

טרי פראצ'ט כתב בספרו 'אלים קטנים' דמות מנקודת מבטו של צב. הספר מתחיל בזה שנשר מרים אותו לשמיים (במטרה להפיל אותו על הסלעים כדי שיהיה קל יותר לאכול מבשרו), והוא רק חושב כמה נהדר העולם שנפרס מתחתיו ושעד היום הוא ראה אותו רק סנטימטר מהקרקע. אין לי מילה רעה להגיד על הנשר ועל האינטרסים שלו בסיפור, שם הוא הכלי של הסופר להניע את העלילה מעלה ומטה, תרתי משמע.

כמו בסיפור, גם אני נפלתי לא מזמן מהשמיים לתוך ארגז חול. לא התנפצתי, אבל הייתי צריך זמן להתמצא. אז לא כתבתי כמה ימים, ורק הצצתי לכלוב מדי פעם לראות אם הנשר עדין תרה בשמיים.

היא עזרה לי להתיישר, ממש הצילה אותי. שתי דקות מהרגע שנפגשנו וכבר הייתי על הברכיים. במהלך הטיסה השמיים התמלאו צרורות של ירי ומדי פעם אורחים לא צפויים. דיברנו המון, הראש שלה חד כמו טפרים ושלי עקשן כמו שריון. גם כשהחושך ירד לחלוטין עדיין היה נעים ולא היה חסר דבר, מלבד אולי עוד זמן. ואולי גם הייתי כותב על זה קודם, אם לא הייתי כזה קנאי לשמירת סודות.

כשסוף סוף ראיתי אותה שוב בשמיים, הבנתי שהקנאות הזו עוד תביא אותי ליפול על סלעים. אז הנה פוסט מחווה קטן, באיחור אופייני לצבים.

Shuli - נסה להתרחק מאנשים שלא משרים תחושת ביטחון שגורמת לקנאה.
ככה מזהים קשר בריא וטוב לבין קשר רע.
לפני 6 שנים
גבעות​(נשלט) - תודה על העצה. במקרה הזה השתמשתי במילה קנאי בשביל לתאר את היחס שלי לשמירה על סודיות. הנטייה הטבעית שלי היא לא לשתף את המרחב הציבורי גם בדברים הטובים שקרו לי, כאילו אני מחזיק אוצר ביד ולא רוצה שאף אחד ידע על קיומו.
יש בפוסט הרבה מטאפורות בכוונה בשביל לשמור על פרטיות. גם בלי הצורך שלי להישאר סודי אני יודע שזה חשוב עבורה, אבל תחושת ביטחון הייתה גם הייתה.
לפני 6 שנים
אינתיסאר - מקסים
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י