כותב את הפרסום כדי שיום יבוא ואני אוכל לקרוא ולהזכר כמה חוויות עברו עלי בפרק זמן כה קצר. שבוע מדהים.
יצאתי לדייט עם [רווקה מאיזור מגוריי], את ההיכרות עשינו דרך החלפת טלפונים של המשפחות, ניסיון שידוך קליל. השיחה הראשונה איתה לא שעממה לרגע, ונראה היה שגם לה היה נחמד סתם לדבר עם בן אדם קצת אחר ממה שהיא רגילה אליו. אין בכך להצהיר משהו על עצמי, אלא על העובדה שאני מגיע מחוץ לקהל האנושי הרגיל איתו היא באה באינטראקציה. אני יוצא דופן, אבל זה כבר סיפור אחר. קבענו לקפה, ובזמן שאני הסתכלתי לה על הראש והשיער הפזור, היא הסתכלה לי בעיניים. כשסיימנו את הקפה ונפרדנו ליד האוטו שלה התחלתי לזמזם את הפזמון משיר הרעות. התת מודע שלי כבר קלט שלא יהיה דייט שני. עניין של השקפה. היא באמת כתבה לי אחרי כמה שעות שלא מתאים. נו. מעניין כמה זמן ייקח עד שאצא לדייט ראשון נוסף.
פחות מיום, טוב בערך. זו הרגשה מוזרה לכתוב מודעת הכרות בפייסבוק, ועוד יותר כשמגיבים לך שם בלייקים וב"בפרטי..". אז [בפרטי] ואני נפגשנו בסטודיו מוריקאי לשיעור בשיבארי, כשאני הנקשר. התנועה לתל אביב היתה כבדה מהרגיל ואיחרתי לשעה של השיעור בטיחות המקדים. [בפרטי] ישב שם לבד. דואג שאני אדפוק לו ברז אחרי שכמה בני טובים עשו לו תרגיל דומה ולא הגיעו. כן ישבנו יחד לדבר, להכיר, ולשים עליי חבלים עד שהם החזיקו במקום. עבודה טובה עשה [בפרטי]. אם להיות פייר קיוויתי שייפנו אלי עם קצת יותר ניסיון בקשירות, אך גם מלהיות שגריר אני מפיק הנאה רבה. הפעם יכולתי להסתכל על העבודה ועל האדם שמבצע אותה, לראות ידיים אחרות. לחוש אותן. זה כל ההבדל. טוב שהיתה שם מגבת.
הצ'אט שלנו והצ'אט שלהם. [מכר ותיק] אמר לי שדווקא ההצלחה הכי גדולה שלו עם אנשים היא בצ'אט, אז ניסיתי. בכיתי כשהשמיעו את העשירייה הראשונה במצעד שנות התשעים בשישי הקודם יחד עם שאר המאזינים ולמרות זאת התלוויתי לשירה. כזה אני, אחד שיודע להעריך גם טעם מסטיק תעשייתי. גיליתי אמיתות וסיפרתי שקרים בחדר אחר ובעקביות מפתיעה לא הצלחתי לזהות את האמיתות שסיפרו אחרים, היה כיף ענק. נשארתי לספר ולסנגר על נפלאות חיפה והצפון עד ש[מקטרגת מס' 1] שטענה שאנחנו הולכים לישון מוקדם נכנעה ולהלכה לישון בעצמה. אני- איש של לילה. לילה טוב יפה שלי. ו...בצ'אט אחר עניתי מתוך הרפתקנות לשולט וקבעתי לערב משחק. את השעה הקטנה שביליתי במחיצתו הוא בילה בעיקר תוך כדי המשך גלישה וצ'יטוט עם אחרים. עדיין, ערב משחקים כזה הרבה זמן לא היה לי. קצת חזרה למקורות עבורי.
שבוע שאני מתבשל בתור של איזו קבוצת סינון חברים לקהיליית קיק קינקית. למחרת ערב המשחקים פתאום [אדמין אלפא] משמיע קול בקבוצה ואני פונה אליו ישירות אם יש מקום פנוי? אז החיים קצת נגסו לו בזמן של הבדס"מ, כמו לכולנו. הוא התנצל על השבוע השקט והזמין אותי לקהילייה. בחמש בבוקר זה קורה. חמש בבוקר היום. מה שחשבתי שתהיה קבוצה של מטלות סטייל חובה עלייך התגלתה כקבוצה של צניעות. יאללה. 2019 היתה בשבילי שנה של פמדום ושיבארי עד עכשיו. בקושי ננעלתי במהלכה. כל עוד אני חבר בקהילה אני מחוייב לפי החוקים להינעל. אוקיי [אדמין אלפא]. חמש דקות ואני כבר נעול. עוד חמש דקות ועם תוספת פלאג כדי לרצות את אחת הבנות שסיפרה כמה זה חשוב להיות גם וגם. את ערה בחמש בבוקר? זכית. נראה כמה חלודה אצליח להסיר לפני שמגיע אוקטובר שבו לפי המסורת ננעלים את כולו. זה שונה. זה חדש לי להיכנס ככה לקהילה ולהתקבל בזרועות פתוחות ובבולבולים סגורים. כבר הספקתי ללמוד שם שלאסייתים יש איברים כהים יותר, בליווי תמונות המחשה. נראה לי שאני אשאר שם לפחות עד שארצה להוריד את הכלובון, ולפי התגובה של [אדמין אלפא] ושאר מחזיקי המפתחות אדע אם אז תתחיל הנעילה אמיתית או שזו רק אפיזודה חולפת.
והיום בערב? דקאדנס. אם תזהו אותי תשאלו מה יש לי בפק"ל קפה. אני כבר אחשוב איך לענות.
