היא נכנסה לחדר. האורות היו כבויים כולם מלבד גחלת הסיגריה המרצדת בקצה פי עם כל נשימה עדינה. ישבתי על הכורסא עם הפנים אליה אך היא לא יכלה לזהות אף תו בפניי. אורו הכחול של הירח היה ממלא את השמיים אילולא גשמי הזעם והסופה שסערה בחוץ, ואילולא הוילון הכבד שכיסה את חלון המרפסת הגבוהה. בזכותם יום אפלולי הפך למטיל אימה של ממש.
סיפור
היה אפשר להריח אותה. מבושמת ביותר ממובן אחד. הטבק לא הסתיר ממני איך ניחוחות האלכוהול ששתתה לפני שבאה, הבושם שפיזרה על צווארה, וניחוחות מיניותה שטפו את החדר. נשפתי חזק ועננת העשן שבקעה מפי הדגישה את מה שחוש הטעם צרח. גיריתי את עצמי לדעת.
זה
בידיה היה סל נצרים מלא כל טוב. שעות שהיא הסתובבה בג'ונגל העירוני להשיג מיני דברים מבלי לדעת את הסיבה לחלוטין. באקט של הומור סודי שלחתי אותה להביא בקבוק יין, ביצה אחת בודדת, ושיער מכלב שנשך אותה. מי חוץ ממני עוד זוכר שאלו המרכיבים לשיקוי המרפא חמרמורת. לפי מצב הבקבוק החצי ריק ידעתי שכדאי להתקדם. בכל השיחות המקדימות גיליתי עליה עולם של דברים. המקסים ביותר מביניהם, זה ששבה את דמיוני והיה הבסיס לכל הערב הוא הפוביה שלה מרעמים וברקים. פוביה שהיא לא נרפאה ממנה מאז היתה קטנה, ושהייתה גורמת לה לאבד שליטה בסוגרים.
נכתב
אפשר שהייתי אכזרי כי יש לי חוש חייתי, זאבי של ממש, למזג האוויר. הייתי יכול להתערב עם חזאים דמיקולו על מליון דולר שירד גשם בניגוד לדעתם המלומדת ולזכות כל פעם. למעשה כן זכיתי במספר התערבויות אך את המליון הראשון שלי לא עשיתי כך. אפר מקצה הסיגריה התפורר ונחת על ברכי. החזיר אותי למציאות. סימנתי לה להתקרב למיטת האפיריון הגדולה שהפרידה ביננו ובלחיצה על כפתור שלט רחוק הפעתי עבורה מוזיקה שתתחיל לרקוד בסטריפטיז חושני. כך היא עשתה עד שלא נותרה פיסת בד אחת על גופה. קראתי לה שנית ובהצבעה שקטה כיוונתי אותה להסתכל יותר מקרוב על עמודי המיטה, שם השארתי זוג אזיקים מחוברים בחלקו העליון של כל עמוד.
כחובה
היא הבינה את כוונתי ואזקה את עצמה לעמודים, רגליה נותרו בפיסוק קל שהשאיר אותה חשופה עוד יותר. קמתי. הסתובבתי אחורה הרחק ממנה, צעדתי לכיוון הווילון ותלשתי אותו מהמתלה בעוצמה שהפתיעה גם אותי. עד עכשיו היה רק גשם, ובצירוף מקרים קוסמי שאליו היה לי חוש שישי, את התנועה ליווה ברק ולאחריו רעם שהרעיד את החדר. הראשונים של הערב, והרחק מהאחרונים. גם מדענים מרושעים שונאים אותי. התזמון היה עד כדי כך טוב.
בצ'אט.
הצרחה שבקעה מפיה היתה מסמרת שיער. האלכוהול שזרם בדמה החם וביטל שכבות של עכבות עורר את כל השדים מהעבר. כשהיא כעת יכלה לראות את פני באור הברק הכחול והבינה שאני לא מי שהיא חשבה שתראה היא איבדה את זה לחלוטין. כן. אני הזאב והיא אדומת הפנים היא הכיפה האדומה שלי. שמעתי עוד רעם מתגלגל ונבנה. שמעתי עוד טפטוף קצת שונה. הפעם מתוך החדר, על הרצפה מתחתיה, ושחרתי לטרף.
