מישהו מכאן שאל אותי אם הייתי יכולה לחיות שוב, איזה מקצוע הייתי בוחרת לעסוק בו. אמרתי כנראה ששוב הייתי בוחרת בעריכת דין. שאל למה? יש לך כאן דלתות מסתובבות את יכולה לבחור כל דבר.. אז חשבתי לעצמי, "כי זה פרקטי" .. וזה טילטל אותי.. כי wtf..
ככה מוצאת עצמי בשבועות האחרונים חושבת ומעבדת ביני לבין עצמי וגם עם אחרים את אחת התכונות שלי שאף שמשרתת אותי נאמנה , חוסכת זמן בקבלת החלטות ובאמת שלעיתים קרובות עושה טוב, הרי שהמידתיות המוגזמת לא מאפשרת את החופש לבחור.
אני פרקטית.
השיקולים לעשייה כזו או אחרת או לאו יהיו תוך חישוב זמן, מאמץ, כסף וכמה זה הגיוני. כמה זה עושה שכל..makes sense.
לדוגמה: אני אקנה בגד לפי האפשרות של שימוש חוזר. אם הוא בולט מידי כמו למשל שמלה אדומה אז לא אוכל ללבוש בתדירות כמו נניח שימלה שחורה. אני כמעט תמיד אבחר בשחורה.
כשהייתי נשואה וויתרנו זה לזו על מתנות ליום נישואים או ימי הולדת גם לא לחגים. גם ככה קנינו מה שרוצים מתי שרוצים אז לא עשה שכל דווקא במועד כזה או אחר.. וכאן אני חושבת שהיום הייתי נוהגת אחרת.
אני מתקלחת מהר כי חבל על המים .. (ולא רק בארץ שנניח רוצה לחסוך כי גדלתי על זה שחסר)..
אעדיף מישהו שגר קרוב כי לא פרקטי ליסוע..
הראש עובד על שיקולים לכאן ולכאן ומה שמכריע זה כמה זה יעלה, יעיל, הגיוני, מתיישב עם השכל..
אני רוצה לשבור את החוקיות הזו. לא להעלים אותה כי היא כמובן גם נפלאה.. עם זאת איזה כיף יהיה לעשות משהו לכאורה נגד השיקולים ה- "הגיוניים".