לפני 7 שנים. 9 בנובמבר 2017 בשעה 9:00
מבחן קבלה
היא שלחה לו הודעת טקסט קצרה:"תגיע ברגל בשעה 12:00 וללא תחתונים"
הוא קיבל את ההודעה זמן קצר לאחר שהתעורר. בשקט של השבת היה נשמע צליל ההודעה ממנה מתוק מתמיד.
הוא חיכה להגיע למפגש הזה זמן רב לאחר התכתבות ממושכת ושיחות עם מלכה מדהימה כל כך.
ידע שהפעם מדובר בבדיקה אמיתית-בדיקה פיזית ומנטלית בדיקת ציות ויעילות.
הוא החל לרעוד משנן בראשו את מילת הביטחון לא משום שפחד אלא משום שרצה להתרכז במשהו .
אסור לו להיכשל,אסור לו להיכשל, אסור לו להיכשל.
היא גרה מרחק הליכה של יותר מ20 דקות הוא חשש להגיע מזיע. אבל לא יכול היה להפר את פקודתה ולנסוע ברכב.
נדמה היה לו שרואים את הזקפה המשתוללת שלו אפילו מהחלל. נדמה לו שזו זקפה שלא ירדה כבר יותר מ24 שעות מרגע שאמרה לו לצפות
להוראה להגיע לבדיקה.
הוא הגיע בשלוש דקות ל12:00 נעמד רועד מחוץ לדלת מחכה שהשעון בטלפון יתחלף כדי שיוכל לנקוש.
שיחת טלפון מאחיו - פתאום דווקא עכשיו- מזל ששם את הטלפון על רטט..הוא יודע שהוא חייב לענות כי אחרת אחיו יתקשר ללא הפסקה הוא עונה מנסה לסיים במהרה את השיחה. 12:02-נוקש במהירות בדלת.
היא פותחת את הדלת הוא זוכר שאסור לו להסתכל בעיניה ומשפיל מבט כשלמולו נגלית דמותה האלוהית . הוא יכול לראות רק את גופה שעוטף אותו בד דקיק של חלוק סטן קצר וריחה המשכר מכה בו כאילו כל ניחוחות גן העדן נאספו ובאו ביחד ונוצקו בתוכה.
"איחרת" היא רועמת בקול סמכותי מהפנט. וסוטרת לו בחוזקה על פניו.
המום מהסטירה הוא מביט שוב בשעון ומנסה לומר משהו והמילים נעתקות..הוא מרגיש נורא עוד לא התחיל וכבר פישל.
"אצלי זמנים זה קדוש הבנת עבד?"
"כן הוד מעלתה"
"עכשיו תשתחווה בפניי"
הוא מיד ירד על ארבע והשתחווה כשפניו מרוחות על הרצפה כפי שלימדה אותו עוד לפני שנפגשו ,כי כך ראוי לעבד להשתחוות כשפניו מרוחות על הרצפה עליה דרכה הוד מעלתה ,כדי לחדד את מקומו הנחות.
"עכשיו טוס לצחצח שיניים ולקרצף את עצמך במלקחת"
הוא הוציא מתיקו את מברשת השיניים ספוג רחצה ומגבת שהביא מבעוד מועד . ידע שזו דרישת המלכה לפני בדיקה.
כשנכנס לחדר האמבטיה מביט במשחת השיניים הרגיש זכות אדירה לצחצח באותה משחה של המלכה מודה בליבו על שהרשתה לו גם להשתמש בסבון הרחצה שגופה המלכותי זוכה לגעת בה.
היא התיישבה על הכורסא האדומה בסלון , זו שהיא כל כך אוהבת שמשדרת מלכותיות ועוצמה הדליקה לה סיגריה ונהנתה מכל שאיפה כשהיא שומעת את קולות המים הקולחים בזמן שהעבד מקרצף את עצמו . תוהה לעצמה אם הוא יהיה ראוי וכנוע כפי שנטה לצייר את עצמו בשיחות. חושבת לעצמה שהוא נראה דווקא די נחמד וזוממת בדיקה מקיפה פולשנית על גופו.
זוכר היטב את ההנחיות שניתנו לו זוחל העבד ככלב על ארבע כשהוא ערום לגמרי ונעמד במרחק מספר צעדים מהמלכה היושבת באדנות רבה בכורסא המלכותית שנדמית לו ככסא מלכות.
"עכשיו כשאתה מצוחצח ונקי זחל אלי כלב לבדיקה גופנית"
הוא זחל בהתרגשות זוכר שאסור לו להביט בעיני הוד מעלתה. הגיע קרוב ממש לכפות רגליה שהיו בתוך כפכפי הוויאנאס סגולים . נדהם מיופיין של כפות רגליה הוא החל לנשום בכבדות. תהה אם יותר לו אפילו להריח אותן אבל ידע שזו כבר זכות אדירה להיות קרוב כל כך לכפות מלכותיות ויפות כל כך. הרגיש כל כך מאופס ליד העוצמה האדירה שלהן.
היא החלה לבדוק אותו כמו שבודקים סוס או פרה למכירה . ראשית בדקה את הגילוח על פניו חלק למשעי כמו שאהבה. אחר כך משכה בשערו כדי להרים את פניו ממש כפי שמתייחסים לבובה -הוא ניסה להתאפק לא להשמיע קול. בדקה את צווארו צבטה בפטמותיו בדקה את הבטן ואחזה ב"ידיות האהבה " שלו בצידי הבטן כשהיא אומרת: "זה חייב לרדת דחוף".
הוא הרגיש מושפל כל כך . המלכה בדקה אותו כמו חיה המועמדת למכירה. היא אחזה בזין שלו שהיה בזקפה חזקה ואמרה לו : " עכשיו נמדוד כמה הוא באמת-אמרת: 15 ס"מ נכון?"
היא נטלה סרגל עץ ומדדה אותו מבסיס הזין כשהעבד עומד על ברכיו. "תסתכל למטה- כמה אתה רואה?" הוא השתעל קלות ואמר: "13 ס"מ הוד מעלתה" היא פרצה בצחוק אדיר ששיתק אותו כמעט. "תסתכל טוב זה 12.5 ס"מ"
"ולזה אתה קורא זין?" "לא מגיע לו להשאר ככה הוא חייב להנעל. בינתים אסור לך לגעת בו."
"תסתובב ותשאר על ארבע כלב"
היא נטלה כפפה שימנה אותה במעט קרם והחלה בבדיקה הרקטלית ממש כפי שאמרה לו שתעשה לו לפני שהגיע.
הוא הרגיש את אצבעה מתחילה למשש את פי הטבעת שלו ..הוא מזמן לא נחדר ופחד להתכווץ אבל היא עשתה זו במימונות כה רבה שדי במהרה החדירה אצבע ואחר כך שתיים . "טוב נראה שאתה תהיה מסוגל לקבל סטרפאון"
עוד לפני שהפסיק להבין מה קורה עיניו כוסו בכיסוי עיניים שחור. הוא החל לרעוד בגלל תחושת חוסר האונים.
היא ישבה משועשעת ופקדה עליו לא לזוז. היא נהנתה ממראה הכלבלב המבוהל שלא יודע לאן צפויה הבדיקה הזו להוביל.
נטלה רצועת כלב וקשרה לצווארו אחזה ברצועה ואמרה לו "פשוט לך לאן שאני מובילה אותך"
הוא הובל על ארבע ברחבי הבית עם רצועת כלב ,לא רואה כלום רק מרגיש ושומע את פסיעות המלכה.
קול חריקת מתכת נשמע המלכה משכה מעט את הרצועה הוא הרגיש שהוא נתקל במתכת המלכה דחפה אותו קלות וציוותה עליו להתקדם . הרצפה הקרה התחלפה בתחושה של מזרון רך. שוב נשמעה חריקה מתכתית וקול של נעילה .
"אתה יכול להוריד את כיסוי העיניים"
העבד רועד כולו הסיר את כיסוי העיניים וגילה לתדהמתו שהוא נמצא בכלוב מתכת . לא גדול מדי אבל מספיק כדי להכילו.
המלכה עמדה ליד הכלוב וכל מה שיכול היה לראות כשהו אעל ברכיו הוא את כפות רגליה האלוהיות. הו אידע שאסור לו להרים מבט ולהביט בה.
הוא שמע אותה רק אומרת" המפתח הזה שאני מחזיקה בידיי נעל אותך ברגע זה בכלוב"
אני אחזור להוציא אותך כשיהיה לי בך שימוש.
הוא רצה לצעוק: "לא בבקשה אל תשאירי אותי כאן" אבל הוא נאלם דום לא יכול היה להוציא מילה מפיו. הו אידע שאם יגיד את זה יאבד אותה לעד.
הוא הרגיש פחד מהול בהתרגשות עצומה. המחשבה שהמלכה תשתמש בו כשתרצה בזמן שהוא נעול בתוך הכלוב היתה מרגשת מחרמנת מסעירה וכל זה מהול בפחד ובלבול . האם היא תשאיר אותי כאן שעות? מה יהיה אם אצטרך להשתין? מה עם שתייה ואוכל?
אבל היא פשוט פנתה לדלת יצאה מהחדר והשאירה אותו שם..מפוחד מרוגש ומבולבל....
