הבלאגן בראש שלי..

הספקתי יחסית הרבה היום. זה ף

זה היה..

יום מתיש - אריזות, העברות, נקיונות, פריקה, סידור. 

יום צפוי - ידעתי שלא תהיה לי הפתעה בבוקר. קיוויתי שאני אטעה אבל לצערי לא טעיתי.

יום ארוך - הייתי חייבת לעשות הפסקה באמצע, כבר לא יכולתי לזוז.

יום שסופו (לפחות נכון לדקות אלו) מלווה בעצבים (קשה לי להתמודד עם טמטום) ובהודעה מפתיעה ומאכזבת של מישהי שהחשבתי לחברה (למה לעזאזל אני ממשיכה לסמוך על אנשים).

אני גאה בעצמי על ההספק שלי היום אבל עדיין זה לא מספיק. 

יש לי עוד כל כך הרבה דברים להספיק עד יום המעבר..