לפני 3 שנים. 16 בינואר 2021 בשעה 14:21
מתגעגעת אבל גם לא.
חסרות לי השיחות, חסר לי הריח, אבל בעיקר חסר לי המגע.
עם כל ההורמונים המציפים את גופי, אני חרמנית בטירוף, אבל לא מסוגלת לשחרר ולאפשר לאופציות שיש לגעת בי. סוג של מחסום חדש בראש.
עייפה כל הזמן ונרדמת בכל מצב, אבל החלומות ההזויים מעירים אותי אז השינה לא טובה ומועילה.
מנסה לעשות דברים אחרים, דברים מרגיעים, אבל לא מצליחה להתרכז בשום דבר.
מתחילה לארגן את כל מה שצריך, אבל לא עומדת בקצב והזמן הולך ומתמעט.
אני רוצה להיות מוכנה אבל אני גם לא רוצה שזה יהיה מוקדם מדי.
אני יודעת שבסוף הכל יסתדר, ככה זה תמיד. אני תמיד רוצה שהכל יהיה מוכן מראש כדי להוריד דאגות אבל איכשהו יוצא שכלום לא מוכן עד הדקה ה90.
אם רק הייתי יודעת מתי תהיה הדקה הזו.. היה יכול להיות יותר פשוט.
אני רוצה אבל גם לא.