הגעתי לפה לפני בסה"כ חודשיים, קראתי, נחשפתי, למדתי ועדיין לומדת.
פה התחלתי בפעם הראשונה לכתוב בלוג ואני יכולה להגיד שאני שמחה לגלות שרוב האנשים פה מפרגנים ותומכים.
עד שהתחלתי לכתוב פה בבלוג הייתי כותבת למחברת, את רגעי היומיום, את הרגעים השמחים אבל בעיקר את הרגעים הקשים, אלה הרגעים בהם אני הכי צריכה לכתוב, לפרוק, לנסות להבין ולעשות לעצמי סדר בראש.
אז עכשיו אני כותבת בבלוג והכתיבה מקבלת משמעות נוספת, מעבר לעובדה שאני פורקת ולעובדה שהכתיבה עוזרת לי לעשות סדר בראש. בבלוג מתקבלת משמעות של שיתוף, של לספר למישהו ולא לשמור בבטן, וזה מאוד חשוב כשמתמודדים עם דברים.
אז נכון שבכתיבה בבלוג, בשונה מהמחברת, לא רק אני רואה את הכתוב ואני גם לא יכולה לבחור למי אני מראה את מה שכתבתי. אני חושפת את עצמי לעולם וחושפת את עצמי לתגובות שלפעמים לא נעימות.
לשמחתי, רוב התגובות פה מפרגנות ותומכות ואני בהחלט שואבת מהן כוח, גם כאשר אין תגובות ויש רק סמיילי, גם זה מעודד. מבחינתי זה אומר שיש מישהו שקרא את מה שכתבתי, שהקשיב לי, שהבין אותי.
אתמול הופתעתי. Brave girl כתבה שיש פה אנשים טובים וכתבה על הנשים פה.. וזו הייתה לגמרי הפתעה מבחינתי למצוא את השם שלי בין שמות הנשים הותיקות פה.
תומכת ומפרגנת - כן, אני תמיד משתדלת. אבל חזקה - אני לא בטוחה בזה, בטוח לא כמוך Brave girl..
אבל תודה.. זה באמת ריגש אותי.
