זה הולך להיות שבוע עמוס.
זה טוב כי אני צריכה להעסיק את המוח.
אתמול הייתה אצלי חברה. ישבנו ללמוד קצת (ת'כלס חצי מהזמן רק קישקשנו). זה היה נחמד, לא להיות לבד, אפילו אם זה למטרת לימודים.
היא אמרה לי שכשנכנסים אלי לדירה יש תחושה של בית שגרים בו כבר הרבה שנים, אפילו שאני גרה פה רק שבוע. שיש תחושה של בית.
אמרתי לה שזה ממש נחמד מצידה ושאני לגמרי מבינה אותה כי הבית כבר מאורגן לגמרי ולכל דבר (כמעט) יש את המקום שלו. אבל אני עדיין לא מרגישה פה כמו "בבית". אחרי הרבה שנים שגרתי לבד, בשנתיים האחרונות, למעט לילות בהם הוא היה במשמרת לילה, לא ישנתי לבד וגם לא באמת יצא לי בכלל להיות כל כך הרבה שעות לבד. עכשיו אני ל ב ד ! ויש אפילו רגעים בהם אני מרגישה בודדה.
נפגשתי היום עם מישהו שמזמן לא ראיתי. זה היה ממש נחמד. דיברנו קצת, התעדכנו סיפרתי לו על מה שעובר עלי בחודש האחרון. בהתחלה הוא לא ידע בכלל איך להגיב. אחר כך הוא אמר שהוא מופתע ממני, מאיך שאני מתפקדת לאור כל מה שעבר עלי בחודש האחרון. חשבתי על זה קצת ואמרתי לו שאין לי יותר מדי ברירות. זה לא שהדברים לא נוגעים בי או לא מעציבים אותי, פשוט למדתי להתקדם. החיים בשנים האחרונות היו.. איך אני אגיד את זה בעדינות.. מלאי הפתעות. ה"אני" של פעם הייתה קורסת ונכנסת לדיכאון. ה"אני" של היום יודעת לזהות כבר את המצב, לתת לו להיכנס, לגעת בלב ובנשמה, לתת למצב ללחוץ בחזה ואז להמשיך הלאה. אם זה מבחינת זה שהייתי צריכה למצוא לעצמי מקום לגור בו ולהתארגן בו, היה לי המון מזל והצלחתי למצוא לי דירה ואפילו במחיר סביר שעם קיצוצים משמעותיים אני אפילו אוכל לעמוד בתשלומים. ואם זה מבחינת כל העניין הבריאותי שנפל עלי עכשיו.. אז כן.. גם פה נתתי לעצמי יומיים ואפילו שלושה של בכי והלם אבל זהו, צריך להתחיל לפעול.
בסה"כ אם אני מסתכלת על היום, היה יום דיי מעניין בלימודים, הצלחתי לקדם כבר כמה דברים ואפילו בעבודה הייתה משמרת דיי מוצלחת. בסוף המשמרת אפילו הייתה לי שיחה עם מישהו לגבי הצעד הבא במקצוע וההתקדמות ואני חייבת לציין שהוא אמר כמה דברים שעודדו אותי ואפילו דברים שהחמיאו לי.
בסה"כ כרגע אני מנסה להסתכל על הדברים החיוביים שקורים לי להתרכז ולהיתלות בהם. כמה מעטים שהם לא יהיו, עדיין יש כמה דברים חיוביים.
שיהיה לנו שבוע נפלא וקסום.