בשעה טובה, מחר חוזרת לעבודה.
השבועות האחרונים בבית הוציאו אותי מדעתי. אז נכון שבשבוע הראשון עוד הייתי עם שקית על הרגל אבל גם זה לא מנע ממני לצאת מדי פעם.
אני מתרגשת ומפחדת ביחד. מתה כבר לחזור לעבוד אבל מצד שני אני מפחדת שהשלפוחית שלי תעשה לי צרות ויהיה לי קשה להתמודד עם זה בקור.
אבל בגדול אני יותר שמחה ומתרגשת מאשר מפחדת. אני צריכה את השגרה. אני צריכה לחזור לראות ולעבוד עם האנשים שעושים לי טוב ועוזרים לי להתעלם לכמה שעות מהמציאות, להעסיק את הראש במחשבות על עשייה במקום מחשבות על אנשים שאיכזבו והשבוע מתחילים גם לעבוד על המחקר אז בכלל תהיה לי הרבה מטלות ותעסוקה.
מה שנשאר לעשות זה לעשות סדר ביומן, מה שיעזור לעשות סדר בראש, לוודא שהכל חזר לתיק ולהתארגן מחדש על בגדים ואוכל.
הגיע הזמן לדחוף את כל הרגשות חזרה עמוק פנימה, לאטום מחדש את הלב, להחזיר את המסיכה לפנים ולחזור לשחק את המשחק שהכל מושלם.
כן.. זהו.. להתחיל לחזור לשגרה.
שיהיה שבוע קסום ומבויים.