סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

השנים הכי יפות של אישה

רגשות. מלא רגשות. רגשות שבאים והולכים ורגשות שנשארים איתי שנים, רגשות קשים שבא למות ורגשות מסעירים שבא לאמץ ולקעקע. רגשות בגוף ובנפש בתיאוריה ובמעשה. רגשות זה החיים.
לפני שנה. 16 במאי 2023 בשעה 14:27

המוות שבי ועוד המוות שבך
כפול יעל גרימברג
בחזקת אחת משלוש
שווה לפוגעים
לנו זה לא שווה כלום.

#להיות אישה. ישראל 2023.

לפני שנה. 13 במאי 2023 בשעה 5:33

הפצעים שלא נסגרו בי
מנקזים את דמי, את חיי
פועמים בכאב כמו ביום
שחרטו וכרתו בנפשי
את החלק החי

לפני שנה. 4 במאי 2023 בשעה 4:50

כבר שברו לך אותו עשרות, מאות פעמים.

ושוב את אוספת את הפיסות

נותנת אמון.

כבר הוכיחו שלא, לא ישמרו על הלב שלך

ושוב את מתמסרת, כי לבד

איך אפשר?

ואת נזהרת, מנסה לסנן. רק למי

שמראה שראוי לו

עד שלא. בבלי דעת או כוונה,

נעלמים, משתמטים, נוטשים, אדישים.

ואת מתנפצת, נשבעת לא עוד,

אבל לבד איך אפשר?

אז מנסה בקטנה, מגיחה מהחור,

מרחרחת.

מזהה שובל עדין של ריח לב.

אולי הפעם?

ושוב הניפוץ, הריסוק, ההיעדר.

את לבד.

לפני שנה. 28 באפריל 2023 בשעה 11:22

כשהרכבת מגיעה, אני רואה את הסוף אפשרי, ובוכה על הפוטנציאל הנכזב שאני.
כשהיא נוסעת, ולוקחת איתה את האפשרות, אני בוכה עוד יותר, על הפוטנציאל שלה שהכזיב.

*כל הכבוד למאבטחת על העירנות.

לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 5:34

איך הורגים תקווה?
הם רגמו אותה במילים, במכתבים, במעשים.
ועדיין היא מרימה ראש פצוע ומחפשת פיסת שמים.
איך הורגים תקווה?
אני הטפתי לה, קברתי אותה, חתמתי אותה בקופסא מסומנת איקס אדום זוהר.
ועדיין היא זוחלת אל החרכים, דופקת חלושות.
איך הורגים תקווה?
תקענו בליבה יתדות, קרענו אותה לפיסות קטנטנות, כרזנו על מותה ברכבי הלוויות.
ועדיין היא זוחלת מהקבר, מבקשת הזדמנות.
איך הורגים תקווה?

לפני שנה. 23 באפריל 2023 בשעה 7:00

הוא עדיין כלוב.

 

לפני שנה. 22 באפריל 2023 בשעה 17:51

סוגים מסויימים של בד דורשים תפירה זהירה. כדי לייצב את הגזרות באופן מדויק, תופרים אותן בתפרים גסים בחוט שקל לקרוע, עושים מעליהם תפר עדין ומדויק, וקורעים את החוט המכליב שסיים את תפקידו.

יש גם אנשים כאלה, שצריכים קודם כל כלוב שיחזיק אותם במקום, ואז יכולים לבנות קשר עדין ומדויק עבורם. בשלב הזה אפשר לפתוח את הכלוב, להשתמש בו למשחק או לזרוק אותו מהבית.

הבעיה (הידועה לכל מי שהיה בכלוב אמיתי בחייו) היא, שכשאת תקועה במקום קטן וחשוף, אפשר לעשות בך ולך עוד כמה דברים שלא התכוונת אליהם כשנכנסת לכלוב, ועוד מרצון.

אני רוצה לקרוע את כל הכלובים והמכליבים מחיי. אני רוצה לתפור אותם עדין ומדויק למידות שלי. רק מחכה לרגע שהקרקע תתייצב מספיק אחרי כל רעידות האדמה וההתפרצויות הגעשיות.

בינתיים עדיין נתקעת בכלובים, אבל עם שיניים חשופות.

 

 

 

 

לפני שנה. 11 באפריל 2023 בשעה 15:07

זו היתה טעות.

 

העמוקים שלכם זה הרדודים שלי,

נגמר לתת מהלב שלי למי שאין לו להחזיר.

כבר לא

שלכם,

פיינקיוריס.

 

 

לפני שנתיים. 11 באוקטובר 2022 בשעה 6:14

תמיד יש לך משהו שגברים רוצים.

כשאתה גבר... טוב נו, לא.

לפני שנתיים. 3 באוגוסט 2022 בשעה 8:46

הכל כאן גועלי. תאוותני. אינטרסנטי. ערסי. שפל. אפל. רוע מוסווה. כאב מחופש. מילים יפות ומעשי זוועה.

המקום הכי נמוך בעולם זה הכלוב.