ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה

הגעתי הביתה . הגעתי הביתה אחרי חודש שלם בבסיס
חודש שלם שאני נמצאת בשטח חולמת להגיע הביתה ,להוריד ממני את המדים לזרוק את הנשק בצד וליפול למיטה.
או לרגלייך. אבל אתה כבר לא שם . הלכת בערך כמו כולם.
מיה מתקשרת , מה היא רוצה עכשיו?

"קטנה שלי ,אני באיזור רוצה לשבת לקפה?"
האמת שרק נכנסתי הביתה .. עליתי כבר על פיג'מה ואני בדרך לחלום על מי שכבר איבדתי .
כזאת אני , אוהבת לבכות ולכאוב על בן אדם שלא יורק לכיווני.

זה מה שהלך לי בראש באותו רגע ,הלב שלי דיבר אבל כמובן שהראש לא נתן לו.
ובמקום זה יצא
"אני בדרך אלייך..אבל אני מעדיפה ארוחה."

הגענו לבית קפה ,השעה 11:00 בבוקר.
הזמנתי לי ארוחת בוקר זוגית עם מיה
מיה החברה הכי טובה שלי , רק מלהסתכל על העיניים שלי היא יודעת מה קרה.
ואני כמובן תמיד מכחישה , רק שזה לא עובד איתה.

המשכתי לספר לה את אותו סיפור מהתחלה..
"עוד פעם הוא? לא בא לך לשחרר?"
"את יודעת שאני לא מסוגלת ,הוא כישף אותי.
אני אומרת לך"

הוא היה הגבר הראשון שנפלתי לרגליו , הראשון שהורדתי מהכבוד שלי ,מהערך , כבר לא הייתי אני.
הפכתי מהר מאוד לידו סמרטוט ריצפה.
לא יכולה לתאר את ההרגשה, זה משך אותי.
הוא היה אוהב לשחק בי ,לקנות אותי במילים יפות
נפגעתי המון מגברים , תמיד אמרתי לו שהוא מדבר שטויות.
אבל איכשהו קניתי גם אותו.
לפני 7 שנים. 9 במרץ 2017 בשעה 18:29

היי את.. 

את כן , את 

עם השורט הקצר והגרביון הקרוע.. 

חולצת משבצות אדומה שחורה ,טיפה גדולה עלייך 

מסתירה את החלק העליון כמו שאת מסתירה את עצמך מפני כולם.

בדיוק כמו שאת מסתירה את הלב הגדול שיש לך מתחת לחולצה הרחבה..

למה את מפחדת להראות רגשות?

זה הפאק היחיד שיש בך.

הפאק שאת מתמודדת איתו כל כך הרבה שנים.

איך תמצאי אהבה ככה?

התשובה היחידה שהיא נתנה לי זה..

 

"אני לא מחפשת שיאהבו אותי,אם אני לא מוצאת בעצמי שום דבר ..איך הוא ימצא?" 

 

וככה היא ממשיכה לחיות..

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י