בייבי סטפס

עבר קצת יותר מחודש, החיים שלי השתנו מקצה לקצה.

נשארתי עם רשימה עוד יותר מצומצמת של אנשים קרובים,

יותר שקט לי ככה.

אני עובדת מהבוקר עד הלילה,

אין לי מושג איך לתאר כמה טוב זה עושה לי.

לא קל לי עדיין רגשית, אבל אני בהחלט משתפרת.

ובהחלט בכיוון הנכון.

התחלתי ללמד את עצמי לשחרר,

אני מבינה עם הזמן כמה זה הכרחי לי.

מסתבר שיש לי התפרצויות זעם,

שישי האחרון היה השני,

אבל הרגשתי שהקאתי את כל החרא מבפנים,

אז אני מתייחסת לזה כניקיון.

בעיה של השכנה המעצבנת שלי, היא אשמה, לא היתה צריכה לדפוק לי בדלת בשישי בצהריים.

סה"כ נראה שהכל הולך למקום טוב,

למרות הקשיים עדיין.

יהיה בסדר,

אני בטוחה בזה.