הוא מבשל לי ארוחות ערב מושקעות? רומנטי
הוא מקדיש לי שירים? רומנטי
הוא מפנק במסאזים מעולים? רומנטי
הוא מנשק אותי מליון נשיקות קטנות בכל מקום אפשרי? רומנטי
הוא מקבל אותי על כל הטוב הרע והמכוער? רומנטי
הוא כותב עלי פוסטים שמעבירים בי צמרמורת? רומנטי
הוא יורד לי בטירוף עד שהלב שלי עובר לגור בכוס שלי? רומנטי
הוא מזיין אותי כמו חיה רעה והפנים שלו משתנות מולי למשהו חייתי ומדהים? רומנטי
הוא נוהג במקומי בנסיעות בינעירוניות ארוכות? רומנטי
הוא משלב את אצבעותיו בידי בדיוק מושלם? רומנטי
הוא מקשיב לפחדים שלי ועונה על הכל בחוכמה וברגישות? רומנטי
הוא נזכר איתי מה היה היום לפני שבוע ושבועיים ושלושה? רומנטי
הוא מייעץ לי בסוגיות משפחתיות רגישות? רומנטי
הוא עוזר לפאקינג חברות שלי בטלפון? רומנטי
הוא מתלבט עם הבת שלי לאיזה סרט כדאי שנצא יחד? רומנטי
כן. הוא רומנטי. וכל מה שקורה בינינו הוא מדהים ורומנטי והזוי וניסי ועוצר נשימה ומפחיד נורא ומשמח ומרגיע ומפתיע ומעורר השתאות.
ועדיין, הכל מתגמד מול הרגע בו אני נפגעת מאיזו בדיחה מפגרת והוא מתגייס כולו כדי ללבן את זה. הלילה נוזל לנו בין האצבעות ומחר מחכה לנו יום ארוך, אבל הכל מונח בצד כי הוא רוצה שאשתף, ואכעס, ואפרוק, ואבכה, ואפתח, ואסביר - קודם בכלל לעצמי -, כי אנחנו יחד בתוך הדבר הזה והוא כאן איתי. אז הוא רוכן מולי ליד הספה ואוחז בידי ומסביר ומקשיב ומכיל וקצת צוחק על עצמו ועובר איתי למרפסת ויושב על המסילות (שאני בטוחה שלא נוחות לו בכלל) ועושה הכל כדי לנקות לי את המקום הזה בלב ונותן לי מרחב להרגיש ולהיפגע ומתאכפת איתי (לא אכפת לי אם אין מילה כזו), ואפילו מצביע על כך שזה סימן טוב כי נפגעים רק כשפותחים את הלב.
וזה, מבחינתי, הדבר הרומנטי באמת. וזה, מבחינתי, עולה על הכל. וזה, מבחינתי, המבחן האמיתי.
וזה, מבחינתי, מה שגורם לי לרצות להיות *שלו*.