לפני 14 שנים. 9 בינואר 2010 בשעה 14:59
באמצע של זיון גדול מהחייים (בכמה מידות ומובנים), היא מגיעה לנקודה מעבר, מקום שכזה בו כול נגיעה שלי בה מוציאה ממנה רעד וצחוק בלי נשלט.
הייתי נבהל אבל אני מכיר את התופעה, אבל עד היום לא מתחתי את הגבול, וכך היא צוחקת ואני ממשיך,
היא מתפתלת ואני צובט ציץ,
היא גונחת וצורחת,ואני מחייך,
היא מעלה גבות ומחפשת אוויר, אני סוטר לה קלות ,
היא מעלה דמעה ומאיימת בבכי, אני עונה בתנועת אגן מהירה,
היא רטובה, ואני דג במים,
היא גומרת שוב,
אני מאושר.
שנת צהריים.
