אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים ששמרתי בפנים

פעם המילים היו באות להן כמו מעצמן, הייתי כותבת, באותה פשטות כמו שאני נושמת.
היום, קשה לי לכתוב.
לפעמים גם הנשימה קשה.
לפני 18 שנים. 8 ביוני 2005 בשעה 19:32

פרידה היא כמו מוות קטן. זה מרגיש נכון.
אני מתה קצת קצת מבפנים
ותוהה אם התאים שנהרסים עכשיו, יתחדשו אי פעם

ס ו ר ר ת​(נשלטת){tav8} - מה קרה, אהובתי?
אל תשכחי שאני אוהבת אותך.
לפני 18 שנים
noya - ברור שיתחדשו...
תראי מה קרה לי ביומיים האחרונים..
מנשקת המון...
לפני 18 שנים
מולטידימיונר​(שולט) - זוכרת את החיבוק ההוא?
החיבוק החברי הזה, האוהב הדואג?
חיוך קטן לאישה קסומה :)
הכל יתחדש, קחי את הזמן את תראי שרק טוב יגיע, הכל רק מתעצם, כרגע זה כאב עצום בעתיד אור גדול.
בודאות!
לפני 18 שנים
נמש - אוהבת ושולחת חיבוקים עוטפים.
זוכרת שאני פה בשבילך?
לפני 18 שנים
דניאל_דר​(נשלטת) - תודה, מקסימים אתם, כולכם, הבלוג של היום הרבה יותר אופטימי... אוהבת אתכם :-)
לפני 18 שנים
זיקית - כן. כמו שאורגזמה היא מוות קטן (מי אמר את זה ?)
מקווה שהיום טוב יותר..
}{
לפני 18 שנים
דניאל_דר​(נשלטת) - אוי, באמת מי אמר את זה? ולמה?
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י