sweetest perfection

טוב, בהמשך לבלוג הדיכאוני הקודם החלטתי לעשות מעשה.
חזרתי היום מהעבודה יחסית מוקדם והחלטתי להתחיל בארגון החדר.
נערכתי כמו שצריך. לבשתי בגדים נוחים, עשיתי קוקו פרחה (כזה למעלה כמו של השנורקל של הזרבובים)
והחלטתי שאין מצב ואני חייבת לפעול בנוגע לסמטוחה שיש לי בחדר.
ניגשתי למחשב להפעיל לי מוזיקה, בחרתי לי את מיטב השירים שאני אוהבת. סידרתי לי אותם בתיקייה מיוחדת כדי שלא אצטרך לגשת למחשב כל פעם מחדש, העברתי את המסנג'ר ל"עסוקה", ארגנתי את השולחן של המחשב, ניקיתי אבק מהמסך של המחשב, הדלקתי סיגריה ונכנסתי לכאן.
סעמ'ק, לא מצליחה להביא את עצמי לסידור החדר.
רציתי, באמת שרציתי, העכבר בא לפה לבד. הוא כבר מכיר את הדרך בע"פ.
ואם הוא כבר בא... מה אני לא אבדוק מה חדש ? לא נחליף איזה מילה בצ'ט?
מפה לשם עברו שעתיים ואני כבר בלחץ של זמן לצאת לחתונה חשובה ביותר.

אז מה יצא לי מזה? כלום !
נשבעת שמחר אני מסדרת. (או לפחות עד הסוף שבוע)

אז מה העניינים ? מלא זמן לא דיברנו.

השותפה הודיעה לי היום שהיא החליטה לעזוב. אם מישהו מחפש דירה מגניבה לאללה אתם יודעים מה לעשות. פרטים ינתנו למי שמעוניין.

אצלי החיים זורמים כרגיל. שונאת את העבודה ושוקלת לחפש משהו אחר. ממש לשנות תחום. אני לא בנויה יותר לעבודה מסביב לשעון. מה לעשות אני כבר לא ילדה (מי אמר את זה ?!).

אני ממש רואה את מצב החיים שלי בחדר שלי. כשהוא הפוך לחלוטין גם הראש שלי הפוך. אין לי כח להשקיע בכלום ופשוט נותנת לערימות הכביסה להצטבר עד שיהיה לי כח לקפל את הכל או לדחוס את זה בצורה מאורגנת יותר לארון.
שהכל זורם לי טוב אני רואה את זה גם. פתאום החדר תמיד מסודר, תמיד נקי, אפילו המאפרה לא עמוסה.
בחודשיים האחרונים החדר הפוך. אבל ממש הפוך. נכון שמדי פעם שבאים אנשים אני מארגנת קצת. אמא שלי אומרת שזה סידור על מנת "לעוור את עיני החותנת" (כזה שמנקים מסביב לשטיח) אז חותנת אין לי וגם אין לי על מי לעשות רושם של חדר מסודר אבל אולי זה בשביל עצמי.
אני צריכה קצת לעשות לעצמי הצגה שהכל בסדר והכל טוב כדי לנסות להניע את עצמי למשוך עוד יום.
אני עוברת ימים לא קלים בכלל. לא במישור האישי ולא במישור התעסוקתי.
בקטע האישי זה לא עניינכם אז לא אכנס לזה אבל בקטע של עבודה. וואי, נורא קשה להגיע כל יום לעבודה שאתה שונא, שונאת את האנשים שם ומקללת כל פעם שהרגל עוברת את הדלת. מוצאת את עצמי פשוט בוכה בעבודה. מה נהיה איתי ? מעולם לא הייתי ככה.
אני יודעת שמגיע לי יותר. ואני אמצא את מה שמגיע לי. אני לא יודעת איפה אבל אולי אם אני אתחיל לחפש זה יבוא.
הבוקר מישהו חשוב אמר לי "יאללה די עם המשחקים בואי תתחילי להיות גדולה". נראה לי שהוא צודק.

אני עוברת לליגה של הגדולים. איך? מתי? אין לי מושג. אבל החלטתי.

במסגרת הרה-אורגניזציה של חיי חשפתי את אחותי לבדס"מ בחיי.
זהו, אין יותר סודות. הכל על השולחן לטוב ולרע. סיפרתי, חשפתי, הורדתי את כל המסיכות.
זה התחיל בקטן. ללא יותר מדי פרטים. אחר כך שלחתי אותה לקרוא את הבלוג שלי ולראות את האתר המקסים הזה שמשמש לי "בית" כבר 5 שנים (איך הזמן עובר מהר כשנהנים).
אתמול היה השיא. הזמנתי אותה לבוא איתי למסיבה. היא קצת חששה ואם לומר את האמת גם אני חששתי. משהו בין חששתי להתרגשתי.
היו המון פרפרים בבטן, כמו ילדה בת 16 לפני דייט ראשון.
לקחתי את אחותי להכיר את הקהילה שעוטפת אותי עם כל כך הרבה אהבה. סוף סוף באמת להיות חלק מהחוויה שנקראת אני. להכיר חלק נוסף וגדול מהפאזל של עצמי.
האוירה הייתה טובה.
האנשים היו טובים.
המוזיקה הייתה מצויינת.
היה חיבור נהדר.
אני חושבת שעכשיו היא קצת יותר מבינה. קצת פחות נרתעת מהעניין שאחותה הקטנה מרביצה לגברים ועוד נהנית מכל רגע.
היא עדיין מנסה להבין מה עומד מאחורי הרצון הזה אבל זו אחותי. היא תמיד תחקור פנימה, לדעת מהיכן מגיע כל דבר. זה חלק מהקסם שלה. ככה היא גם גורמת לי להתמודד עם דברים שלא ידעתי בכלל שאני רוצה להתמודד איתם.
כל כך שמחתי להכיר לה את החברים המקסימים שלי. שמחתי לקבל את "האישור" שלה על כך שאכן חבריי מקסימים ונראה כאילו בחרתי אותם בפינצטה.
לא יודעת אם ראו עלי אבל ממש הסתובבתי כמו איזה טווס גאה. הנה אני פה ואני בלי מסיכות ואפילו הבאתי את המשפחה.

היה לי ערב מצוין, חזרתי מלאת אנרגיה ואדרנלין. לא נרדמתי עוד איזה שעתיים אחר כך.
נורא כייף שלא צריך להסתיר כלום. חבל שלא עשיתי את זה קודם. ואולי לא חבל, לכל דבר יש את העיתוי הנכון עבורו.

שיהיה לכולם סופ"ש מקסים.
עוד 36 שעות אני ברודוס 😄
אל תעשו הרבה שטויות שאני לא פה.

השנה הקיץ הגזים באמת.
לא מספיק שחם לי רצח ואני מזיעה כמו סוס טיבטי. אבל את זה בערך כולם כבר שמעו.
הקיץ הזה גורם לי למחשבות. מחשבות לא תמימות בכלל. זה מגיע לי אפילו לחלומות.
פעם במאה שנה אני זוכרת חלומות שלי ודווקא עכשיו בשיא החום שאני הכי מרגישה לא סקסית בעליל יש לי את החלומות הכי טובים.
בנוסף להכל גם אני פתאום פוגשת את האנשי מקצוע הכי שווים בארץ. אם זה מוסכניק חדש ושווה במוסך שלי, נהג מונית צעיר (בן 22 - שאלתי) ושווה שאיכשהו בשיחה התחיל לקרוא לי גברתי ולא בצורה מגעילה אלא עם מבט מדוייק דרך הראי בדיוק בזמן שהוא אומר את המילה גברתי, אויש איזה מבט היה לו. הטכנאי של המזגן עם העיניים המדהימות והטוסיק הכי שווה בארץ. שרק למען הפרוטוקול, הוא יכול היה לשלוף את הפילטר של המזגן בלי לרדת על 4 אבל כנראה במיוחד בשבילי הוא ירד עם 4 ועוד עם הטוסיק לכיווני. שותפה שלי ראתה את הסיטואציה ורצה חזרה לחדר שלה בצחוק אדיר.
אחרי שהלך היא שאלה אותי: "תגידי ככה האנשים אצלכם מסמנים אחד לשני שגם הוא בסאדו הזה שלך?" מצחיקה. אבל אולי הוא רמז לי.
בכלל צריך להיות איזה שהוא סימן בין אנשים. כאלה שסתם פוגשים ללא קשר לבדס"מ. וואלה אולי פתאום המוכר במכולת הוא סאב בנשמתו? אולי המוסכניק בעל פטיש מטורף למדיקל? אולי הנהג מונית הוא נהג ....טוב נו לא משנה...
בכל מקרה בחזרה לנושא, החום הזה לא עושה לי טוב. מתי כבר מגיע החורף? הגשם? אולי איזה 10 מעלות פחות גם יצליחו להקים אותי לתחייה....

** לכל הדואגים לשלומו של המזגן - הוא לא עבד קודם ועכשיו הוא עושה פוווו, זה סוג של שיפור אבל לא משמעותי. אם אני אשאיר את המזגן דולק עד ינואר אולי הוא יתחיל לקרר. אז הטכנאי מזגנים אולי נראה טוב (במיוחד באיזור האגן) אבל כנראה הוא לא במקצוע הנכון.

חופשי זה באמת לגמרי לבד ?

לפעמים אני מרגישה שיש לי לוח מטרה על הגב.

מי בא לשחק ?

איזה סיום נפלא לסופ"ש מדהים.
אחרי סוף שבוע מלא פעילות יומולדת שמחה וכייפית בהתחלה עם כולם אחר כך עם המשפחה ובסוף עם החברים הקרובים הגיע היום בבוקר.

יוצאת מהחדר בלי שום תוכניות מיוחדות למעט פיפי וצחצוח שיניים ומה אני מגלה ??
הדיסק של ההופעה של דפש מוד מחכה לי על השולחן.
השותפה הייתה בחוץ וזה חיכה לנו בתיבת הדואר. ככה סתם כבדרך אגב הדיסק שאני מחכה לו כבר חודשיים שלמים.
היסטרית פתחתי את העטיפה והתחלתי להקשיב. מי בכלל זכר שיש לי פיפי של בוקר? מי זכר שלא צחצחתי שיניים ? העיקר לשמוע את החוויה הזו שוב.
להזכר בכל רגעי הקסם שהיו. לרקוד כמו מפגרת עם פיג'מה ושיער בוקר בחדר כאילו עכשיו אני באיצטדיון רמת גן.
אחרי איזה 4-5 שירים הבנתי שהפיפי דחוף. עשיתי פאוז והתרוקנתי. חזרתי לאטרף הזה ועד שלא שמעתי את דייב צועק see ya next time לא נרגעתי. הויברציות בגוף כמו מיליון נמלים במסיבת טבע.

אוף זו דרך להתעורר בבוקר. חבל שאי אפשר ככה כל יום.

שבוע טוב לכולם.

כל כך הרבה דברים יש לי לספר...
חלק אני נורא רוצה וחלק אני מעדיפה לשמור לפרטיות שלי.
נושא עצם הזנב נגמר תודה לאלה. הפלאפל סיים את צידו בעיסקה ואני מאושרת יותר מהצפוי. מי יכול לעזור לי בחיפושי רכב חדש ???
החתולים עברו דירה היום למשכנם החדש אצל אחותי שחזרה לארץ אחרי שנה וחצי. צריך לקרצף את הבית כולו מלא שערות.
חגיגות היומולדת (או חג פטמה משח לכולם - "התנשמת") עוברים נפלא. מסיבה אתמול, משפחתיות היום.

נשבעת לכם, אם יהיה לי קצת יותר טוב אני אשתגע.
שתהיה לנו אחלה שבת !

החזרתי את הטראגוס ....

איה, זה יותר כואב מאשר שעשיתי אותו בפעם הראשונה....

יא חארות ..
אני יודעת שאתם קוראים.. זה כותב לי את זה פה בצד ...
אבל תהיו נחמדים .. תגיבו .
כבר 5 פוסטים שלא הייתה אפילו תגובה אחת ...
תגידו רק הייתי פה ולא היה קפה ...
תגידו סתם עברתי בסביבה ...
תגידו שאתם רק לשאלה ....
אבל תגידו משהו.

אני משקיעה .. כותבת ... בודקת ... ואתם כלום !!!!
זה בסדר אני אמשיך לשבת לי כאן בחושך בלי סוודר .....