שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יחסית

לפני 4 שנים. 22 במאי 2019 בשעה 5:42

זו לא הייתה שנה פשוטה, או קלה או קצרה.

אבל היא ללא ספק הייתה שנה מדהימה.

 


גבירה שלי, אני בטוח שאת זוכרת איך השנה הזו התחילה, אבל אני סתם רוצה לספר איך זה הרגיש מהצד שלי.

 


כל הבוקר הייתי לחוץ, לא באמת הצלחתי להתרכז בלימודים, שחבתי רק: ״אני מקווה שאני אהיה מספיק טוב בשבילה.״ דיברנו בצ׳ט לגבי מתי אני יכול לבוא ואיפה להיות, כל דקה הרגישה כמו נצח ואני רק רציתי שהרגע יגיע.

 


הדבר הבא שאני זוכר, אני עומד מול הדלת, מתקשה לנשום, שלחתי לך הודעה שאני עומד בחוץ, וחיכיתי לקבל תשובה. כל המחשבות רצות לי בראש: מה אם היא תגיד לי ללכת? מה אם היא תפתח את הדלת ואז תתרוק לי בפנים?

הטלפון רוטט: ״תכנס״ אני פותח את הדלת ונכנס פנימה, את לבושה בשמלה יפיפיה ומחוך מהמם, הדבר הכי סקסי שראיתי בחיי הא-מיניים.

את מתיישבת ואומרת לי להצטרף אליך ליד השולחן, אנחנו מדברים בשקט, ברוגע, בנועם, אבל תוך כדי השיחה אני רועד כולי.

את שמה לב לזה ואוחזת בידיי, ומדברת עלי. אני עדיין לא רגוע, אבל באותו רגע, אני שלך.

 


אנחנו ממשיכים לדבר, ואת מחליטה: ״מתחילים.״

בפקודה, אני יורד על הברכים ואת רואה את מה שאני מרגיש.

 


את הפרטים של הערב אני אשמור לך, אם את רוצה לספר, את יכולה, אבל כמו כל דבר שלי, הסוד הזה הוא שלך.

 


מאז היו לנו עוד ערבים רבים נהדרים יותר ופחות. בשנה הזו למדתי הרבה עליך, על עצמי, ועל הרבה דברים נוספים.

לא הכל היה מושלם, במיוחד לא בהתחלה, אבל אני יודע שאני שלך, ושזה כל מה שחשוב.

לפני 5 שנים. 9 באפריל 2019 בשעה 7:39

רק בגלל שחג החירות מתקרב לא אומר שאני חופשי.

 

תודה גבירתי שאת נותנת לי מקום להיות מי שאני.

 

לפני 5 שנים. 10 במרץ 2019 בשעה 7:35

אני נכנס לדירה ומחכה לפקודתך.

״למיטה, תתפשט, על הגב.״

ואני מציית

את מגיע ומתחילה לעבוד, הידים נקשרות לסורגי המיטה, הרגלים לקצוות, פתוחות לרווחה, העיניים מכוסות ופתאום הכל חזק יותר.

״אתה מרגיש בסדר ילד?״

״כן גבירתי.״

בלי הרבה מילים את שומעת ממני הכל.

בציפורן את חורטת עלי כמו שאת אוהבת אני נהנח בכאב נעים כשמופיע על החזה שלי MINE אדום וגדול.

 

ואז דלת הדירה נפתחת שוב, והמגע שלך נעלם.

אני מרגיש אותך יורדת מהמיטה ויוצאת מהחדר.

אתם מדברים והשיחה שלכם מרגישה כמו שנים בשבילי, קשור בחושך.

אחרי הנצח אני שומע אותכם מתקרבים ואני יודע מה עומד לקרות, אתם נכנסים לראות אותי זקור ומוכן לשימוש איך שתבחרי.

״כן גבירתי.״ אני שומע אותו אומר ומרגיש איך אני נבלע בפה בין רגע, לא הייתי בטוח מי מכם עושה את זה עד ששמעתי אותך שואלת אותי: ״איך זה מרגיש ילד?״

״זה נהדר גבירתי.״ אני עונה בין הנחות קלות.

אני שומע אותך מזיזה דברים ומכינה דברים בזמן שהוא ממשיך לרדת ולעלות עם ראשו.

אני חושב שראית שאני מתקרב כי פתאום אמרת לו שזה מספיק והוא נעצר ומוציא אותי, אני עדיין יכול להרגיש את הנשימה שלו על האיבר הרטוב כשאני שומע עוד פעם ממנו ״כן גבירתי.״ ומרגיש מישהו נכנס למיטה ונעמד על הבירכיים משני צדדי.

״פה גדול ילד.״ ואני מיד מציית ומרגיש כלי גדול נדחף פנימה.

אני לרגע מבולבל, אבל מתחיל למצוץ כמו שאת יודעת שאני מסוגל. אני שומע אותו נהנח ומרגיש אותו נכנס עמוק וחזק כשפתאום אני שומע צליל *קלאפ* חזק ושומע אותו נהנח מכאב, אבל לא עוצר. אני מרגיש יד קלה על עלי ושומע את הצליל שוב, כל פעם אני מרגיש את הרעידות שעוברות בו בזמן שהוא זז קדימה ואחורה בתוך הפה שלי.

״מספיק.״ את אומרת ולוקח לו כמה שניות לעצור ולצאת, אני מרגיש את הדם פועם בו כשהוא יוצא.

הוא קם ממעלי ואני מרגיש אותו נשכב לידי, ואת עולה למיטה מעלי.

״עכשיו תורי.״ את אומרת ואני מריח אותך רגע לפני שאני מצליח גם לטעום.

את יושבת עלי עם הפנים לקיר, אני עושה את העבודה בדיוק כמו שאת אוהבת, הוא מתיישב מאחורייך, מחזיק אותך ונוגע במקומות שאני לא יכול להגיע עם הידיים קשורות.

אנחנו נשארים במצב הזה כמה דקות, את רוכבת על הפנים שלי בזמן שהוא מלטף ונוגע בך.

לא היה צריך הרבה כדי להביא אותך לשם, אק מלצפות בנו כבר היית מאוד קרובה, אבל זה לא הופך את זה לפחות חזק.

את יורדת ממני ונשכבת לידי, את מנשקת אותי עמוק וחזק, יודעת שהוא מסתכל ורוצה כל כך, אני מרגיש שהוא נע קדימה ומתקרב חזרה לפני. ״תגמור איפה שאתה רוצה.״ אני שומע אותך אומרת לו, ומרגיש אותו מושך את הפנים שלי עליו ואת פי מתמלא בנוזל סמיך וחם.

״ילד טוב, עכשיו לבלוע.״ אני מרגיש אותו שוב יוצא ממני כשאני בולע ונמסה לנקות את השאריות ממנו.

הוא קם ויורד מהמיטה.

״נדבר.״ את אומרת לו.

״כן גבירתי.״ הוא אומר כשהוא מתרחק.

עוברת כמה דקות ואני שומע את הדלת נפתחת ונסגרת שוב.

את מורידה ממני את כיסוי העיניים ונותנת לי נשיקה ארוכה, ״הייתה מקסים היום ילד.״ את משחררת את הידיים שלי ונותנת לי לשחרר את הרגליים, את מביא לי בקבוק מים ומחבקת אותי חזק. אני מסיים לשתות ומחזיר את החיבוק, ואנחנו נשארים ככה כמה דקות, כמה שאנחנו צריכים.

לפני 5 שנים. 23 בינואר 2019 בשעה 14:04

הרבה מהנשלטים בכלוב הם כמו צ׳יוואוות:

• הם עושים הרבה רעש

• הם רוצים שיבעטו בהם

לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2018 בשעה 7:03

היום הלכתי ללימודים עם תחת חסום (באישור הגבירה כמובן).

 

קשה להתרכז טיפה, אבל זה ללא ספק כיף :)

לפני 5 שנים. 13 בדצמבר 2018 בשעה 22:06

אני בטוח שהרבה פה לא מכירים את חוק 34 של האינטרנט, או לפחות לא ידעו שהוא ממש חוק ושיש לו מספר.

חוק 34 של האינטרנט אומר: "אם זה קיים, יש פורנו של זה! אין יוצאים מין הכלל."

 

אבל אז עולה השאלה: כמה רחוק החוק הזה מחזיק?

 

אנחנו יודעים שלכל סדרת טלווזיה יש, לכל סרט ואפילו ספר. לכול אישיות פוליטית, סלבריטאית או היסטורית, לכולם יש.

אפילו לקונספטים מופשטים יותר יש פורנו, אני לא חושב שאני אצליח לשכוח אי-פעם (עם כל כמה שאני רוצה) את הפעם הראשונה שמוות הופיע פתאום.

אבל כמה רחוק באמת אפשר לקחת את זה?

מה הפטיש הכי מוזר שמצאתם בלי אפילו לחפש? והאם היה פעם משהו שחיפשתם שמעולם לא מצאתם?

לפני 5 שנים. 24 בנובמבר 2018 בשעה 14:46

כשהגבירה קונה לך מתנות ואתה לא יכול לחכות לנסות אותן :)

לפני 5 שנים. 22 באוקטובר 2018 בשעה 15:47

זו לא הפעם הראשונה שדברנו על זה,

זו גם לא הפעם הראשונה שאני מרגיש מוכן.

אבל בפעם הראשונה הרגשתי מספיק קרוב ובטוח,

והצלחתי לומר לך מה שאני רוצה.

"אני רוצה שתיקחי אותי, גבירתי."

"אני רוצה שתיקחי את הביתולין האחרים שלי, כמו שלקחת את הראשונים."

 

היה לנו ערב מדהים גברתי, ואני כל כך שמח להיות שלך ולתת לך הכל.

אני כבר לא מרגיש פיזית את הכאב והעונג שהיו, אבל הזכרונות עדיין חזקים וערים בי.

תודה לך גברתי, על הכל, ואני יודע שזו לא תהיה הפנטזיה האחרונה שנגשים ביחד :)

לפני 5 שנים. 30 בספטמבר 2018 בשעה 9:02

הקול שלך כשאת מתחילה לדמיין את זה, איך מישהו יכול לומר לך לא?

המבט שלך כשאני אומר שאעשה הכל, ברור שאני אעשה את זה, אני שלך.

 

כל מה שהגבירה אומרת הוא חוק,

כל מה שהגבירה רוצה, זו חובתי וזכותי לתת.

 

האושר של הגבירה הוא האושר שלי,

הפנטזיות של הגבירה הן המטרות העליונות שלי.

לפני 5 שנים. 6 ביוני 2018 בשעה 4:53

זה מתחיל בתנועה קטנה, ועוד אחת,

הגוף זז מעצמו, מוותר על השליטה, מוותר על הבחירה.

ואז היא מחייכת, ואתה מרגיש את הרעד עולה בגב שלך.

 

היא אוהבת את הרעידות, את מה שמביע אותן,

את הפחד הקטן, את ההתרגשות, את כל הרגשות האלו.

רגשות כל כך חזקים שהגוף שפוט לא יכול לעצור.

 

ההרגשה של הכל ביחד, ההתרגשות, הפחד, הקור על העור החסוף שלך,

הרצון שלך לשרת אותה, וההרגשה שאתה יודע שהיא מסתכלת עליך ומחייכת.

אין הרגשה טובה יותר.