נעורי הגבעות

וכמה רעיונות לפוסטים שנשארו בראש, בסדר כמעט כרונולוגי:

• איך ייראה הארמון הבדס"מי שאבנה אם היה לי תקציב לא מוגבל. חלומות על המיקום, האבטחה, האגפים, הציוד, האורחים שיוזמנו, והתפקיד והמקום שלי בצלילה הזו למטריקס.
• ההנאות והמגבלות שבמשחקי תפקידים, או איך נראה סייבר סקס קבוצתי פנטזיונרי עם אנשים שמעולם לא פגשת, כשפתאום אתה מוצא את עצמך בתפקיד 'האח הגדול' (טוב, אחות.. כולם חזק בקטע של ניוש) של אחת הדמויות היותר ססגוניות מתוכן. כל כך ססגונית שאין לך מושג אם זו רק דמות, או באמת האדם.
• סדרה של פוסטים לאימון מגבלות בכתיבה. החל מסיפור בחמש פסקאות, ירידה לארבע, שלוש, שתיים, ואז אחת. בעבר הייתי כותב יותר מדי ומענה את עצמי בהשתפכות מנטלית על כל מילה. מגבלת המקום בתחילה נדמית כלא תורמת כי המאמץ דווקא יגבר להכניס את אותה איכות שאני דורש מעצמי בפחות מקום, אבל ההדרגתיות דווקא מעודדת חשיבה מהירה ותואמת את הקצב המהיר תחלופת הבלוגים בדף הבית. מזכיר לי גם את האתגר הבא:

• cuckold שפות, או סיפור אירוטי שבבסיסו מתורגמן שמאוהב מעל הראש עובר עם מושא אהבתו למדינה אחרת תחת חוזה דרקוני לתרגם כל היבט נדרש בחיים החדשים שלה, החל מהיבשושי בעבודה ובמכולת, ועד הרומן הסוער עם האדוניס המקומי. ההשראה מהחיים האמיתיים, במידה מסוימת ;)
• וויתורים שעשיתי לעצמי, אתגרים אליהם לא נעניתי, וסליחות של יום כיפור. האחד הזה אני שמח שיישאר לי בראש.

בחודשים טיפוסיים עלו אצלי 4/5 פרסומים. זו לא היתה התכנית לא לפרסם דבר ובאמת שלרגע הייתי מופתע מעצמי וחשבתי שלא ייתכן שעבר כל כך הרבה זמן מאז הפרסום האחרון. אפילו נכנסתי לארכיון לוודא שלא נשארה איזו טיוטה שלא פורסמה בטעות. אז לא, מסתבר שללכת ולרעות בשדות זרים עזר לנקות את הראש ולהישאר שפוי, אבל הנדידה משכיחה את הבית, ובית צריך להיות אחד. אין זמן יותר טוב מההווה בשביל להדליק מחדש את הנר בחלון ולהראות שאני עדיין כאן לכתוב ולפגוש את השכנים. מוזמנים לדפוק בכל שעה.