סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 18 שנים. 26 באפריל 2006 בשעה 8:44

אני כועסת הבוקר.
כועסת על הכל.
כועסת על הגזר שלא נחתך בקווים ישרים מספיק,
כועסת על הטלפונים שקוראים לי לפעולה,
כועסת על העשן הזה שמגיע מהמרפסת,
כועסת על הקפה שמתקרר מהר מדי
ומעורר געגועים.

אני כועסת שלא חג
וכועסת שאין חופש,
כועסת שביחד וכועסת שלבד.
כועסת על האאוטלוק
וכועסת על הדיליט.
אני כועסת עליך ועלייך ועלינו.
אני כועסת שאני כאן
וכועסת שאני לא כאן
וכועסת שאין לי מילים לומר את הכל.


ומישהו כבר כתב את זה, רק שאחרת:

כתמים בשמש

מטרופולין

לחן: עופר מאירי
מילים: עופר מאירי

יש כאן הרבה, הרבה להסתיר
כמה אבק כמו שלג צהוב,
יורד על העיר.

יש כאן הרבה, הרבה להסתיר
כמה אבק סותם את האור,
מחשיך את העיר.

יש כתמים בשמש
יש כתמים באור.

כמה אבק ,כמה אבק.

קלייר​(נשלטת) - לאט גבירת חיי,
הכול יסתדר. אני מבטיחה לך.
יש שינויים, יש התמודדויות, יש קשיים.
אבל את לא לבד. אף פעם לא לבד.
לפני 18 שנים
zboy{זאתי} - הייתי מציע לך לשתות מים קרים אבל זה בטח יכעיס אותך. יש ימים כאלה, קחי את הבאסה בסבבה.
תזכרי גם שכעס הוא תוצר של ציפייה קודם כל ככה שאנחנו יכולים תמיד להשליך אותו על עצמנו, ואז גם יותר קל לנו לסלוח ולהרגע.
z
לפני 18 שנים
סוכן משנה מבנה - :) שוקולד, הכי טעים שיש!
ואחריו כבר לא ישנה העשן, והקפה ומי בכלל יזכור את הגזר...
לפני 18 שנים
בעיניים כלות - יש לך חושך עכשיו.
חושך לא מגרשים עם מקלות,
מגרשים אותו עם אור.
נר קטן אחד שדולק, יכול לחשיכה האפילה ביותר.
וזה יכול להיות כל דבר - את הרי יודעת הכי טוב מהו האור שלך.

הכל עובר.. :)

לפני 18 שנים
זרה מוכרת - אהובתי הכעסנית

כשאת כועסת, כשאת זועמת,
כשאת לא מצליחה להירגע
כשכל העולם שסביבך מתיש אותך
כשכל מה שאת רוצה זה שייעלמו לך או להיעלם בעצמך
כשהדבר הראשון והאחרון שאת רואה מול עינייך הוא...אדום.

זכרי רק שני דברים קטנים :

1. כל הדרכים מובילות לבת-ים.

2. אפייייייירררררררררררררר.

אוהבפתותך גם כשאת אדומה וגם כשאת וולונדינית.
לפני 18 שנים
scarlettempress{L} - אני טוענת שסקס פותר את כל הבעיות. אבל אני כנראה סתם נימפומנית.

עכשיו ברצינות - כל עוד יש לך סביבה אוהבת ותומכת, האבק יתפזר לו. את בטח יודעת. ונראה שיש לך :)
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה תודה לכולכם. היום קצת פחות כעוס. מה שסיגרית פלסטיק אחת יכולה לעשות...

המון תודה ואהבה לכולכם.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י