סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 5 שנים. חמישי, 19 ביוני 2014, בשעה 22:00

 

 

כמה דקות לפני שאני מחליטה ללדת פוסט אחר מזה שמתבשל אצלי בראש על אותו ערב והתובנות שבאו אחריו. ניתקתי שיחה עם חבר טוב ש-מחה קשות לאור הקול המצונן שלי אחרי שאמר בידענות מוחלטת שהסיבה שישבתי היום פרושת איברים על הספה במקום להתרוצצ ממקום למקום כרגיל, זה רק בגלל שאני חולה.

ואני שונאת להיות חולה.

הפעם האחרונה שהמדחום שלי ביקש טיפול פסיכיאטרי בשל תוצאה פסיכית מדי למשהו אנושי בכלל הייתה לפני כמה חודשים טובים. אני לגמרי צריכה לעשות לו ביטוח בריאות. למדחום :) ומסתבר שאני צריכה להאט.

גבר הזיפים שלי עושה לי להאט והעצמות הכואבות שלי שרות אותו.

הוא נכנס בדלת אחרי רכיבה ממושכת. העיניים שלו עייפות, אני רואה. ושנייה אחרי שעור מתחכך בעור בחיבוק מטורף, הן כבר לא. קצת אחרי שהטיטנים עשו את שלהם, אנחנו שוכבים מחובקים באור עמום של מנורת לילה. נושמים ביחד ומעבירים את המילים בינינו לנגיעות אוהבות ועיניים שמקשיבות.

הלילה עושה את שלו, ונותן לבוקר להגיע אחרי מעט מאד שעות שינה וילד הכאפות האהוב שלי (נו, זה שאני דופקת בו מכות, וכותב ממש יפה, ואפילו הצליח לאחרונה להיות זונה יוצאת מן הכלל) שולח את הודעת הבוקר טוב שלי עם תמונה של זרוע מלאת דם ממקום מלבב בו לא אחת פינטזתי על סשן מדיקל אכזרי ועל פעם אחת שזה כמעט היה. 

אני עם ראש על הספה, חום שלא היה מבייש טמפרטורה של אוויר מדבר באיזו מדינה נטולת גשמים, אפצ'י כל שלוש שניות בממוצע, ואחד שכותב לי שההוא קורע לו את הווריד ועומד לו. כן. זה לגמרי שלי, אני יודעת.  הוא מוקף אנשים, יורד לו דם, ועומד לו. והוא מספר לי את זה. אז אני מבקשת לקבל תמונה. והוא מוקף אנשים ואני מגחכת. תמצא דרך אני כותבת לו. והוא מוצא. מוקף או לא. אני מקבלת תמונה נוספת, אחת נהדרת בחיי. וזה מחייך אותי היטב. חיוך מצונן כזה. והוא מצייר לי יפה יפה את מה שאני רוצה שהוא יצייר. ואז אנחנו מדברים על סיכות שננעצות קצת עמוק מדי, אלה עם הראשים הצבעוניים, אלה שאם משאירים אותם יותר מדי בתוך העור במקומות הנכונים עושים זרמים שנשארים תחת העור ליותר מכמה ימים. וזה סחר בלתי חוקי. באהבה וכאב. ורגשות ונוזלי גוף. ואושר.

 

ואני אומרת שאם כבר להיות חולה, זה רק עם אנשים נכונים סביבך. אחרת זה פשוט לא שווה את זה :)

 

 

 

 

 

Milonga​(שולטת) - ושכחת לציין שאני כמעט התעלפתי כאות הזדהות!:))

ויצא לך פוסט צלוי, בובי. בגלל החום הגבוה.
פוסט WELL DONE כזה, מה שלא טוב לסטייק, אבל נהדר לפוסט. :)

לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - איי.
(זה היה אמור לכאוב..?)
פעם הבאה תדאגו לוודא שאני שמה סטייקים על המנגל בעודי צלולה :)))

את מהאנשים הנכונים אהובתי. לגמרי
}{

לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - חחחח

שכחתי עליהם לגמרי, נשבעת לך!
:)))
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - :-)))

ואת כותבת על סטייקים.
מה אני אמורה לחשוב..?

לפני 5 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - ובכל המילים האלו לא קראתי פעם אחת שאכלת מרק עוף כמו שצריך.

לקרוע את הווריד זה כדי להיות יעיל ולהוציא מלא דם מהר מהר ואז לשלוח אותו הביתה רק לא?


סיכות זה אושר.
גם את.
בלי גם.
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - (איפה מדביקים לייק?)
לפני 5 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - אני אראה לך בפעם הבאה שניפגש איפה מדביקים לי לק.
לפני 5 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - אה.... לייק. לייק. זהו.
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - גם אני יכולה להראות לך?:)

(אחותי, לא להרוג אותי, בבקשה. תזכרי כמה את אוהבת אותי, טוב?)
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - להרוג אותך?
למה לי?
אני מעדיפה להתעלל... :P
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - אין לך במי להתעלל, תגידי לי?
ולא מספיק שאת מתעללת בי בדגים חריפים?

את רוצה שאני אברח ממך כעוף?!
ואז אכתוב לך שציפיתי ממך לקצת יותר אנושיות והתעניינות בי?:)))))))))))
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - הדגים שלי הם התעללות?
באמת..?!

ומסתבר שאין לי מספיק. יש לך איזה עו"ד לנדב לי?!
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - לא, בובי.
הם כולם בוואטסאפ עכשיו.
בקבוצת ננ"מ.
מדברים על כמה אני לא אנושית.

נ.ב. הדגים שלך - הם התעללות מזוקקת ומרוממת.
אני מבקשת לרשום בפרוטוקול!!!
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - איזה מזל שתיקנת, הא?
לפני 5 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - עברית שפה קשה, מסתבר.

חוצמזה שאני לגמרי יכול להצביע עם האצבע ממרחק בטוח.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מספיק בטוח רק לעוד ממש
קצת זמן.

סיכות. וחיוך ענק.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - עופות בורחים ממני.
בורחים.
ניסיתי לתפוס, רדפתי, עם החום והאפצ'ים.
ברחו.
לפני 5 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - לא כל העופות בורחים ממך, מסתבר.

אני אביא לך אחד בלי נוצות, בלי ראש ובלי רגליים.
נראה אותו בורח מהשיניים שלי.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - :)
אי אפשר לברוח מהשיניים שלך.
וזה לא סוד.

וזה בלי גם יותר לעולם.
פשוט ככה.
מזוקק.
לפני 5 שנים
subtal​(נשלט) - קיבלתי קצת בחילה מאהבותייך וקינאה על רוב מעללייך. ועם זאת, נהניתי לקרוא, במיוחד את אותם משפטים מצליפים, דחוסים היטב, (או כמו שגב׳ מילונגה כתבה - אפויים היטב). אם נוצרו בגלל שאת חולה, זה יוצר דילמה קטנה, ... ובכל זאת, החלמה מהירה *****.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - בחילה וקנאה, ועדיין נהנית..
אתה קצת מבין מה זה אומר עליך, נכון?

ותודה :)
לפני 5 שנים
DanielaK​(שולטת){gio_a} - החלמה מהירה.
}}{{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - תודה אהובה
}}{{
לפני 5 שנים
her cup of tea​(נשלט){הכי מלמעלה} - יום מרגש היה אתמול. אני חולה, את חולה. את בבית ולי קורעים את הורידים בבדיקות. ואיכשהו
מתוך כל האכזבה על מה שנדחה ומתוך קרעי געגוע קשים, מצאת את הדרך שניגע ונגיע. אני לא אומר לך שאת קוסמת כי את לא אוהבת. אבל היכולת שלך להכיל ולעטוף ולחייך תמיד מדהימה אותי ומוכיחה שוב ושוב את מה שממש לא צריך הוכחה. את לא רק גבירתי. את אהבת חיי. איזה מזל יש לי. איזה מזל. הלוואי שהמחלה שלך תבוא אליי. אני כבר אראה לה מה זה.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - זה עובר. הכל עובר.
ואתה צריך להתרגל. אני שמחה בך וממך.
ככה פשוט זה.

עכשיו תורך להרגיש טוב יותר.


לפני 5 שנים
גבירה רומנטית​(שולטת){arnavi} - לגמרי!!!!!!
את כותבת יותר יפה כשאת חולה
יותר רגיש ומדמם... :-)

תרגישי טוב מותק
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אני חולה עליהם, זה חייב לצאת רגיש ומדמם
אחרת, שניהם נעלבים לי :)))

תודה בובי
}{
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י