שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 17 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 21:18

שוב הרכב הדפוק הזה, היא היתה צריכה להחליף אותו מזמן, חשבה קייט לעצמה. חצות. גרמניה והיא תקועה במשהו שנראה כמו יער שאין לו סוף. לפני חצי שנה עברה לחיות כאן ומאז דברים לא זרמו כפי שציפתה. ועכשיו היא תקועה בגשם סוחף עם מכונית שמסרבת לזוז. למה היא היתה צריכה לעזוב את הארץ בשביל עוד 5000 יורו מזויינים לחודש ומשרה שנראתה זוהרת רק מרחוק? היא היתה צריכה לשנן את החלק על המנוע בספר התאוריה, במקום זה חיפפה, כרגיל ומה עושים עכשיו? חצאית מיני, סנדלי עקב 20 ס"מ, בוץ וגשם סוחף.

קייט חלצה את נעליה מצאה זוג גרביים ישן במושב האחורי ועזבה את המכונית. אולי זה לא רעיון נפלא לצאת לגשם השוטף, אבל היא לא מוכנה להשאר תקועה במכונית המצחינה הזאת. המטריה התהפכה וגשם שטף את כולה. החולצה הלבנה החלה להשחים והפכה לכמעט שקופה ומאד מלוכלכת. היא החלה לרוץ, ככל שניתן לרוץ עם חצאית שלא משאירה מקום רב לתנועת הרגליים. לבסוף הבחינה באור. בית. אולי יהיו בו אנשים נחמדים שיועילו לתת לה מקלט לכמה שעות, עד שהגשם יפסק. בבוקר תמצא תחנת אוטובוס או מונית. היא שונאת גרמנים, מאז שעברה לכאן עוד יותר מתמיד, אבל בהתחשב באלטרנטיבה, זה יכול להיות הרבה פחות רע.

הבית נראה מקרוב כטירה עתיקה. היא הגיעה לשער הברזל הכבד וצילצלה בפעמון. עינית המצלמה התמקדה בה והשער נפתח. קייט גמעה את 50 המטרים עד לדלת בריצה נוספת. משרת בבגדים שלא הותירו מקום לטעות לגבי תפקידו פתח לה את הדלת ולא נראה מופתע. "כנסי, גבירתי מחכה לך", אמר באנגלית במבטא כבד.

קייט הורידה את גרביה, נעלה חזרה את סנדליה ופסעה לחדר הארוח. היא עמדה וצפתה בחדר המפואר. המשרת חזר כעבור דקות אחדות עם חלוק רחצה קצר ואוורירי בצבע שמנת. "תחליפי לזה", הוא אמר בקול כמעט מצווה. "גבירתי לא תאהב לראות אותך כך".
היא המתינה עד שיצא מהחדר, פשטה את בגדיה, נחלצה מלבניה הרטובים והתעטפה בחלוק.

כעבור דקות אחדות שמעה רחש מאחוריה. אשה גבוהה עטופה בגלימה אדומה, נעולה בנעלי בית פרוותיות בלבן, נכנסה לחדר. "אז את קייט?", שאלה בחיוך המפחיד ביותר שקייט ראתה בחייה. "חיכיתי לך. הכוכבים אמרו לי שהיום תגיע השפחה החדשה שלי".

קייט נותרה המומה. שפחה? מה? איך היא ידעה את שמה? הכוכבים? לאיזה בית של איזה פסיכית היא נקלעה?

הגבירה התבוננה בה, כמו מפשיטה אותה במבטיה. קייט לא ידעה מה לומר, היא רצתה לברוח. אבל לגבירה היו תוכניות אחרות.
"אני גרטה, אבל את תקראי לי גבירתי. אני אקרא לך זנזונת", אמרה ולפני שקייט הספיקה לומר מילה, שמעה את קולה של גרטה מצווה "הנס, תגיע לכאן מהר עם הציוד".

המשרת הופיע תוך שנייה. בלי לומר מילה הוא הפשיט את קייט ולפני שהיא הספיקה להתחיל להאבק, מצאה עצמה כפותה, שתי ידיה קשורות לאחור ומחוברות יחד לכורסא.

"הו, כך הרבה יותר יפה לך", אמרה גרטה. לאט פסעה לעברה של קייט, נועצת מבטים עמוק לתוכה. קייט התחילה לומר "תגידי השתגעת? מה זה?". מחאתה נבלעה לצעקה כשגרטה אחזה חזק בשדיה וסובבה את הפיטמה בעוצמה.

"אם לא הבנת קייט, הגעת לכאן לאילוף. את עומדת להיות השפחה והזנזונת הפרטית שלי ואני, אם לא הבנת, המכשפה של היער השחור. אנחנו יכולות לעשות את זה בשתי דרכים, כואבת וכואבת יותר - לבחירתך, אבל במה שלא תבחרי, התוצאה תהיה זהה - את תהיי שפחה מאולפת".

קייט פלטה קללה עסיסית, פה גדול תמיד היה לה, הסטירה שחטפה בעוצמה על לחייה השתיקה אותה. "אני רואה שנתחיל מהר ממה שחשבתי", אמרה המכשפה וצחקה צחוק מתגלגל.

המשך יבוא...


השולט אור​(שולט) - ממי,
יש אווירה, יש מכשפה בדסמית, יש שפחה סקסית (לעתיד) בחולצה רטובה, אבל איך את יכולה לעצור לנו בפרומו?
מה זה העינוי הזה? :))
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - את מכירה אותי ממי, אני חסרת סבלנות:) כתבתי קצת והייתי חייבת לפרסם. אכתוב עוד בקרוב:)
לפני 17 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - בשביל מה היא דומית ?
מלמדים שיטות עינוי שונות בבי"ס שלכם, לא ?

בליס - נכון שכבר כתבת את הכל ולא נצטרך לחכות הרבה ?
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - בטח שמלמדים, במעשי:)
ולא, לא כתבתי, אבל אכתוב:)
לפני 17 שנים
המקל והגזר - לא הבנתי משהו. קייט זה הניק שלה, או השם האמיתי שלה? ומה עם גרטה? נשמע כמו אחלה ניק לשולטת. צדקתי?
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - קייט הוא שמה האמיתי, הניק שיהיה לה מעתה הוא זנזונת:)
גרטה היא השולטת המכשפתית הבדס"מית:)
לפני 17 שנים
המקל והגזר - אז תעשי טובה, בשביל שלא נתבלבל, שימי סוגריים כשמדובר בניק, כדי שלא נתבלבל בין שמות לניקים. זה משגע אותי. אפילו אמא שלי קוראת לי בניק שלי. "ששש... שקט, אבא ישן...-" למשל.
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - אבל אין כאן ניקים בכלל, רק שמות. זה העולם האמיתי לא הוירטואלי :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י