לפני 17 שנים. 13 בפברואר 2007 בשעה 9:30
אז זהו, שהמצב נהיה כל כך מדכא שלא נותר לנו אלא לצחוק וחזק.
ביום שישי קיבלתי איומים רשמיים ומוקלטים על חיי (אל תמהרו לשמוח, הגשתי תלונה במשטרה) והיום התחיל בהקאות של אבא שלי ובעוד טופסיאדה בלתי נגמרת. המסקנה שלי מהשבועות האחרונים היא שכל משימה שמסיימים מובילה לעשר חדשות. לבכות כבר בכיתי, עכשיו אני מחליטה לקחת נשימה ולצחוק.
הבוקר, אחרי ביקור ראשון בבית האבות להיום, ישבנו אור ואני בבית קפה והחלטנו שבית האבות הוא התפאורה המושלמת לספר מתח מטורף, בסגנון אגתה כריסטי והפילם נוואר גם יחד. יש לנו כבר נרצחת, חשודים ובלש קשיש וחרמן. ראו הוזהרתם. בקרוב בבלוגים הסמוכים לשלכם.
