מנסה להבין מה קרה לי

זאלופון​(שולט) • 17 באפר׳ 2025

חוויה מבאסת, אבל אתם לא הראשונים שחוו אותה וגם לא תהיו האחרונים. זה דבר שיכול לקרות, במיוחד אם מדובר בקשר שליטה ראשון ואת עדיין לא מכירה את עצמך כנשלטת, ואם מדובר בקשר טרי יחסית כך שגם השולט עדיין לא מכיר אותך לעומק.

כשולט, היכולת שלי להבין שעליי לעצור מתבססת - בהנחה שאין מילת ביטחון או שהיא לא נאמרת - על הרגישות שלי, על בהירות המסרים שהנשלטת מעבירה לי ובעיקר על ההיכרות שלי עמה, שמאפשרת לי לשפוט מתי התגובות שלה תקינות (גם אם היא מתנגדת וצועקת ובוכה) ומתי הן מעוררות חשש שמשהו לא בסדר. אם הניסיון שלי איתה מועט ואם סימני המצוקה שלה אינם חד משמעיים, היכולת שלי לזהות מצב בעייתי נמוכה יותר.

גם אם מתעורר חשש כלשהו, עדיין השולט צריך להחליט מה לעשות איתו, וגם זה לא תמיד פשוט. כמובן שאינך רוצה לפגוע בנשלטת, אבל גם לא תרצה לעצור בגלל כל ספק קל כי זה לא כיף לאף אחד וקשה להגיע לעומקים בצורה כזו. עדיף אולי לטעות לכיוון של עצירת הסשן גם כשלא באמת היה צריך לעצור, אבל גם זו חוויה מבאסת וצריך לקחת זאת בחשבון.

על כן, אפילו עם כל הכוונות הטובות שבעולם, יש כאן מרחב לטעות. כך שבהחלט יש לך זכות לכעוס על השולט שלך - כעס הוא רגש וזכותך להרגיש כפי שאת מרגישה - אבל אני לא בטוח שמגיע לו. מהתיאור שלך נשמע שאכפת לו ממך ושהוא עשה כמיטב יכולתו בנסיבות שהתקיימו. מה גם שיתכן מאד שהוא כועס על עצמו ומתבאס גם כן על מה שהיה, ועדיף שתהיו שם האחד בשביל השנייה ותרימו זה את זו מאשר שתכעסו זה על זו.

בוודאי שלא מגיע לך שתכעסי על עצמך. נשלטות רבות, גם מנוסות, מתקשות לעצור תוך כדי סשן, נרתעות משימוש במילת ביטחון, חוששות לאכזב את השולט שלהן - ואת עצמן. זה לא אומר שאין להן אחריות לעשות כן - שולט אינו קורא מחשבות והאחריות לשלום הנשלטת מוטלת גם עליה - אבל כן שזה לאו דווקא פשוט, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שבה זה קורה. אין לי ספק שכל מי שקרא את השיתוף שלך פה חש אמפתיה כלפייך. מגיעה לך אמפתיה גם ממך.

כפי שכתבו אחרים, את בתהליך של ללמוד את עצמך כנשלטת, ואת והוא בתהליך של ללמוד האחד את השנייה. חשוב שתביני מה קרה לך שם ומדוע, ושתדברו ותעבדו את החוויה ואת מה שהשתבש בתקשורת ביניכם. אני מאמין שהוא ירגיע את החשש שלך מלאכזב אותו ולהשתמש במילת ביטחון ושתצאו מהחוויה כשהקשר והתקשורת שלכם חזקים יותר.

בהצלחה!

פרלין​(נשלטת)​{ש} • 17 באפר׳ 2025

אני מאוד מכירה את זה, מאוד מאוד. ממש את כל המכלול של למשוך כי עוד מעט ייגמר ולהגיע לקצה מבלי לקלוט שאת מגיעה אליו עד שזה מציף מאוד.

האם גם הרגשת שזה נורא לא פייר? כעסת עליו? כעס כלפי שולט, בעיקר כזה שאת בעצם לא כל כך מכירה, הוא רגש לא פשוט כשלעצמו.

יש פה עניין של הכרות בינכם שבטח תעזור, אבל ממש יותר מכל יש עניין של הכרות שלך עם עצמך שלצערי הרב מאוד כנראה תעבור גם דרך מקרים כאלה. קשה לנסח גבול תאורטי… קשה לדעת איפה את מתקרבת לקצה שלך בלי להכיר את הקצוות האלה.

פרלין​(נשלטת)​{ש} • 17 באפר׳ 2025

אליפסה​(שולטת) • 17 באפר׳ 2025

אני מכירה את זה מהצד של השולטת. היינו במקומות כאלו לא פעם ולא פעמיים. זה לא נעים, בכלל לא נעים, אבל זה קורה. במיוחד אם זה קשר שנוגע במקומות עמוקים וכואבים. אני לא חושבת שאפשר (וגם לא תמיד רוצים) לנסח פרוטוקול שמונע מקרים כאלו.

אלו חוויות מאוד אישיות, שנכנסות לניואנסים עדינים. לא קל לדבר על זה בפורומים. אני גם יכולה לשתף שסיטואציות כאלו התרחשו אצלנו מכל מיני סיבות. לפעמים הוא עוד לא מספיק מכיר את עצמו. לפעמים אני עוד לא מספיק מכירה אותו. לפעמים מתחילים את הסשן עם עומס רגשי. ולפעמים זה סתם קצר בתקשורת.

בעיני מה שחשוב כאן הוא להצליח לדבר על החוויה ביחד ולעבד אותה עד שמשתחררים מהמועקה. זו הזדמנות ללמוד ולהתקרב.

תחת כנפיך • 17 באפר׳ 2025

היי, אני יכול לספר על עצמי..
שהייתי במצב כזה, וזה לא כזה נורא.
זה דווקא הוביל אותי להתחבר יותר לעצמי.
ולהשלים עם חלקים לא מודעים שהיו בי.
לפחות ככה אני מבין זאת במבט לאחור.


אני ספציפית העדפתי בזמנו לחתוך את הקשר כי לא הרגשתי מסוגל להכיל הכל באותו הזמן.
אבל הייתי בטיפול פסיכולוגי שעזר לי לקבל את עצמי בצורה טובה..

לכן, ההמלצה שלי היא:
להיות בקשר אנושי חם ומכיל ולא שופט.
ולתת זמן שבו תאהבי את עצמך כי מגיע לך.

Re: מנסה להבין מה קרה לי

ירושלמיתבדם • 17 באפר׳ 2025

היי אני אשתדל להיות עדינה. אני ראיתי הרבה מאוד דגלים אדומים, בעיקר כאלה שקשורים לזה שהדרישות שלו ממך לא מותאמות לעובדה שאין לך ניסיון. אני באופן אישי מאמינה שאסור להעניש על הצבת גבולות, וזה די מה שקרה כאן. מעבר לזה העובדה שהיית בדרופ גם כמה ימים אחרי הסשן זה נורת אזהרה מטורפת.
כל הכבוד שפנית לבקש עזרה וייעוץ ❤️

ירושלמיתבדם • 17 באפר׳ 2025

טוב הגבתי קצת מהבטן בתגובה הקודמת אז אני רוצה לחדד את הנקודה. יכול להיות שזה קצר בתקשורת, אבל יכול להיות שנוצרת כאן טראומה. אנחנו משחקים כאן באש.
אני פשוט חוויתי דברים די מזעזעים בהתחלה שלי כאן אז אני נדרכתי מיד, אם הבנתי לא נכון את הסיטואציה תרגישי חופשי להתעלם ממה שכתבתי

Seayam • 17 באפר׳ 2025

כל מה שאת מרגישה זה לגיטימי. רגשות הם אותנטיים ונכונים תמיד. מעשים זה כבר דבר שאפשר וראוי להתבונן עליו בביקורת.
אם הייתי במצב שלך, הייתי מגיבה בצורה דומה.
לא קראתי את כל התגובות, אבל התגובות שקראתי מסנגרות על השולט, מניחות שהוא היה נלהב מדי, לא עבר גבולות שלך ביודעין ולא הבין מה קורה לך.
אי אפשר לדעת באמת מה עבר לו בראש מקריאה של מה שכתבת, אבל יש כמה דברים שגרמו לי להרים גבה.
- להעניש נשלטת שנייה אחרי שהיא סירבה לעשות משהו זה מפוקפק. מריח כמו עונש על הסירוב שלך, במודע או שלא במודע.
- להעניש נשלטת חסרת ניסיון, שלא יודעת עדיין ולא רגילה להתנסח בצורה מסויימת, על זה שבאמצע סשן היא אמרה את הדברים בפשטות ולא בניסוח טקסי כלשהו, זה לא לעניין. גם נשלטות ונשלטים עם הרבה ניסיון ייתקלו בקשיים לבטא את עצמםן כמו שצריך באמצע סשן, עם כל הספייס, הכאב והחושים המוצפים. היה לנו על זה דיון בקבוצה שאני מנהלת, והשולטים שם סיפרו איך הם התכוננו מראש עם הנשלטים שלהם למצבים בהם לא יצליחו לנסח את עצמם או להגיד מילת ביטחון.
- להטיל ספק בזה שאת "באמת בזה" זה במקרה הטוב גייט קיפינג מכוער ובמקרה הרע מניפולציה שמטרתה לגרום לך להסס לפני שאת שמה גבול.
- הוא הכאיב לך עד שנרתעת, התכווצת, צעקת ובכית בצורה אחרת מאשר בפעמים הקודמות, ועדיין הוא לא הפסיק. הקטע המלוכלך עם הסטירה אחרי שכבר התכווצת וחשבת שזה לא יקרה נוראי בעיניי. הוא עשה מעשים שהוסכמו ביניכם, נכון, אבל בצורה חסרת פרופורציות ובלי להתייחס לתגובות שלך. אני לא יודעת אם זה היה בכוונה או שהוא פשוט ממש לא שם לב מה קורה, אבל שתי האפשרויות מוציאות אותו מאד רע. את מתארת פה אלימות קשה, מחושבת, לא רגעית, מצד מי שאמור להיות אחראי על הסיטואציה. אלימות, לא בדס"ם, לאור מה שאת מספרת על הסיטואציה.
- זה שהוא הפסיק לבד לא נותן לו נקודות זכות בעיניי. גם לא זה שהוא חיבק אותך קצת. זה שהוא הלך ולא נשאר איתך באותו לילה - לא לעניין. את בכית כשהוא הלך, נכון? אם הבנתי נכון את מה שכתבת. עוד יותר לא לעניין.
את פעלת בסדר, ועברת משהו קשה מאד. את מגיבה כמו שאת מגיבה כי עברת משהו קשה מאד. חשוב שתכירי בזה ותטפלי בעצמך בהתאם. אני מציעה לפנות לגורם טיפולי כלשהו, אפשר גם למרכז למיניות אלטרנטיבית, שם ידעו להפנות אותך.
לגבי הבחור - לא הייתי מתקרבת אליו יותר. הוא פגע בך מאד, במקרה הטוב מתוך חוסר רגישות וחוסר אחריות, במקרה הרע - בכוונה. היו דברים מעולם. את לא חייבת לו כלום כרגע - את צריכה להעמיד את עצמך במקום הראשון ולדאוג להתאוששות שלך. אני אישית הייתי מצמצמת את התקשורת איתו להודעת פרידה כתובה, אם זה קשה לך. את לא יכולה להסתכן בעוד סשנים איתו, בכל מקרה. הוא מסוכן. זה מסוכן.

בהמשך, אחרי שתטפלי בעצמך ותתאוששי, אני ממליצה על שני דברים:
1. מצאי לך קהילה בדסמית תומכת שתוכלי להיות חלק ממנה ולהתייעץ שם על מה שאת עוברת ומי שאת פוגשת.
2. בדקי עם אנשים שמעורים במעגלים הבדסמיים בארץ לגבי כל בחור שאת עומדת לעשות איתו סשן אחד או יותר, אם ידוע שהוא פגע בנשים אחרות, או שנשים אחרות יצאו מסשנים או קשרים איתו במצבים דומים לשלך. זה לא מסנן את כולם, אבל בהחלט מסנן כמה וכמה תוקפים, נרקסיסטים ומניפולטיביים ששמם כבר הולך לפניהם.

אני אכתוב את זה שוב כי אני יודעת, מניסיון אישי, כמה קשה לא להאשים את עצמך בזה: זו לא אשמתך, את היית בסדר, הוא פגע בך. הצרכים או החשקים שלך לא קשורים לזה, לא נותנים לזה לגיטימציה והם לא הגורם לזה, רק התירוץ. להיפך - סיטואציה של חילופי כוחות מטילה יותר אחריות עליו. מה שהוא עשה זה לא בסדר, ואת הראית לו את זה בהמון דרכים, והוא לא הפסיק. בבקשה בבקשה אל תיפגשי איתו יותר פנים אל פנים, גם אם הוא ינסה לשכנע אותך לעשות את זה. לצערי, יש סיכוי טוב שהוא יעשה את זה, ויש סיכוי טוב שהוא אדם מאד משכנע.

מצטערת מאד שזה קרה לך.

Kitty frank • 17 באפר׳ 2025

יו נשמה טובה, כמה אני מזדהה. כלכך מוכר ונורא ומטמטם ומבלבל.

כל מי שהאריך בדברים על המורכבות, והצדדים, ואולי איך עם הזמן תביני דברים, לא *טועה* בעיני, פשוט זה שמשהו אמת לא אומר שהוא השפעה לטובה על חייך.
מכירה מאוד מקרוב את הדינמיקה שתיארת, וכשהייתי בשלב שלך כלכך רציתי להרגיש שאני חלק מהמנוסים, שמבינים את כל הדברים המורכבים שיש לסאדו להציע. אז נתתי הזדמנויות, ועוד הזדמנויות ועוד הזדמנויות. ומרוב שנתתי הזדמנויות וניסיתי לייצר שיחה מורכבת עם הפרטנר שלי, נשארתי קצת עיוורת לפשט של הדברים.
לפעמים אנחנו צריכות להרשות לעצמינו לפעול דווקא לא מתוך העצות של המנוסים, אלא מתוך הרגע הראשוני שאותו אנחנו חוות. כאילו, עזבי שניה את כל הדיבורים על סאדו, וה''מורכבויות'' של הסיטואציה, אם אחותך הקטנה, או חברה שלך, היתה מספרת לך סיפור כמו שסיפרת, מה היית מיעצת לה? היית אומרת לה שתבדוק איזה קצרים בתקשורת היו בניכם, או מה המקום הקטטוני בתוכה, או איזה דיוק של ההמשגה הפנימית בניכם? לפי דעתי לא, היית אומרת לה לשמור את נפשה, ולהתרחק ממישהו שפעם אחת גרם לך להרגיש ככה, כי מה שהיה הוא מה שיהיה.

ועוד הערת צד, אם חיפשת פה עצה, סימן שאין שם תשתית של ידע והבנה שמרגיעה אותך. אז את לוקחת אחריות, ומחפשת פתרונות להביא לקשר. בקשר מבוסס ''שליטה'', זה קצת טרן-אוף בעיני. אחלה בזוגיות אבל נשמע שזה לא בדיוק זה.

Lady Hightower​(נשלטת) • 18 באפר׳ 2025

תודה על התגובה!
לגבי לעשות דברים שאני רוצה שייגמרו, חלק מלהיות נשלטת הוא, בעיניי לפחות, לעשות דברים כי זה מה שהוא רוצה ולשאוב מזה את הסיפוק. כמובן רק בתוך הגבולות שלי. אני לא מפיקה הנאה כלשהי מכאב אבל אני זה כן חלק מהחוויה של התמסרות לרצונות שלו. זו באמת עוד נקודה בה אני צריכה להיות קשובה לעצמי ולצרכים שלי ולהבין מתי זה כבר יותר מדי או לא טוב לי.