סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Walls of sins and misery

Positive Witch !
אחרי המוות יוולדו החיים.
אחרי הנתיחה נדע את הסיבה.
אחרי הגיהנום נדע את האל.
או שנסרב להכיר בו.
אולי באמת אחרי הכל אנחנו רק נמות והכל יהיה שחור.
לא לבעלי לב חלש.
לפני 3 ימים. 19 בנובמבר 2024 בשעה 8:00

מזה זמן רב חלף וחלמתי דמות זו כמכשפה.

ממכשפה למכשפה ראיתי אותן,  שתי דמויות אולד סקול טיפה אפילו אולד טאון.

רואה אותן שתיים יחדיו אוחזות יד ביד, ירקרקות ואף מאורך, עם כובע שפיץ חתיכי וחיוך של כלום ושום דבר.

חולפת על פניהן בקיבוץ הירקרק שהושמד בעוד אוחזת ברצועה הקשורה בכלב האהוב והגבוה.

אומנם אשת חתולים אני אבל מעולם לא זנחתי את חבריי הכלביים והחביבים.

החמאתי בחיוך חם רחב ועין קורצת "איזה מין תחפושות מדהימות, ממש נראה אמיתי" שיגרתי לעברן בהנאה צרופה והתפלאות מאיכותן.

אך הן הביטו והתחילו הולכות אחריי.

אין אני מבינה למה הרגשתי כה רדופה מפני עצמי, מפני עמי שלי.

אך הצטמררתי לרגע כשהבנתי שהן בעקבותיי, הולכות, דורכות.

לא הבנתי האם עליי לברוח או שעליי לעמוד מולן.

מצד אחד עימות פותר דברים אך בריחה פותרת אותך מהם.

החלטתי ללכת ולא לחכות.

מכשפות אמיתיות לא נראות כך.

הן בהרבה יותר יפות.

(=

לפני 10 חודשים. 4 בינואר 2024 בשעה 19:19

מה ממתממש?

השינוי הוא איטי וכואב בדיוק כמו מלאך שניצני הנוצות צומחים על גבו - מפלסים וקורעים את בשרו בדרך אל האוויר הזך.

לפעמים בתעופה הראשונה הם נופלים למטה כמו הגוזלים שלא מצליחים, המוות הוא כואב, מייסר ומרגיש נצח.

המלאכים הופכים לבני אדם, על פני הארץ, הם מגיעים לשמוח,לרקוד, להשחית, להרוס ולעשות העולה על רוחם - במידה וצולחת להם הטיסה הראשונה.

במידה ואין זו צולחת - הם נופלים אל מותם ומתעוררים שוב ושוב ועוברים את המסע עד לנחיתה הרכה אל כדור הארץ.

לכל אחד יש היסטוריה משלו, נסיונות ותחושות שעובר בדרך הגורמות לו לאמץ את אופיו ולקבל את כליו.

המלאך-אדם המהלך בוחר לטוב או לרע אך אינו יודע לחלוטין מה משמעותם באמת.

הכל טהור ונקי וזך, ללא משפט ודין.

המשפט האמיתי הוא איי שם למעלה, גבוה גבוה במקום שבו נשמות רבות מתאספות אליו ומצפות למצוא את הדין, שם ההארה מתקבלת ועינייהם נפקחות.

משפטם עומד לדין .

בכל אשר ימצא האלוהים לנכון להעמידם.

ואת בני האדם האחרים שמעמידים אותם במבחן ללא ידיעתם, מקשים ומאריכים את מסעם.

 

 

לפני 10 חודשים. 31 בדצמבר 2023 בשעה 21:09

אני שוכבת בעיניים פקוחות לרווחה.

הדמעה זולגת על הלחי.

משרברבת את השפתיים ושולחת נשיקה.

היא מרחפת אלייך.

תוהה באוויר.

אתה לא אמיתי.

 

מתחתיי רק אדמה קרה ורטובה.

מסביבי לא כלום.

שדה ריק של אדמה, ללא זרע.

ללא צמיחה.

העיניים שלי בוהות בחלל הפתוח.

פרצי האוויר חונקים אותי.

הם כלכך חזקים.

שאני כבר לא בטוחה האם הגוף שלי שוקע או נסחף.

בלי בגדים.

העור חשוף.

קר.

כואב.

עמוק.

לא מצליחה להתעורר מהסיוט.

והעיניים לא מצליחות להסגר. 

שנים רבות שהאדמה כבויה, לא פרח ולא לו רק אחד.

הוא נושר.

הוא מתכלה.

הגוף.

ואני הופכת לאדמה.

הלב בניגוד למערכות האחרות -

ממשיך לפעום.

עשוי ברזל.

לא דם.

הנשיקה עוד מרחפת באוויר.

 

הלב פועם ומתחיל להצית את עצמו ואני נולדת אלייך.

אל דור חדשני, כועס יותר, אלים יותר, חזק יותר והעיניים הירוקות הן שם.

לא נעצמות אפילו לרגע.

הגב שלי כבר לא מופנה אל האדמה. 

אני עומדת בשדה הריק, שוב עירומה.

חדשה יותר.

הידיים שהיו פעם חופשיות באוויר היום לוחצות קל קל על ההדק.

להגן על מה שנשאר.

 

שוב שירה על רגנרציה.

שוב בוקר טוב לכדור הארץ הנושן והמתיישן.

שוב בוקר טוב למילים העתיקות.

ובוקר טוב לאדם החדש. 

לפני שנה. 31 באוקטובר 2023 בשעה 18:55

יש בעולם מלאכים

הם יודעים

הם שומעים

לתפילות מכשפות 

הם לא עונים

 

אילמים

באמצע הדרך

מוצגים לראווה

כמו בחנות בגדים

עם הכל עליהם רק שלא יודעים

 

חליפות

מחוייטים

משחקים בחוטים

כמו בובה על חוט

כמו אינסוף

 

אילמים

כמו הרוח

חולפים

שוברים את הגלים

כמו ימים

רק בלי הים

שופכים דמעות

שופכים כאב

 

שטיפה של הגשם

שטיפה של הלב

 

שקט

 

דממה

 

אלחוט

 

אין כלום 

אין דבר

ואין דיבור

 

קונים שמחה

משלמים בכאב

 

הושלם הכל

 

רק קבלה

 

בלי מספרים

לא מספרים

 

לא אוכלים

לא שותים

 

רק יושבים

מביטים

 

הולכים בתלם

מתמוססים באוויר

 

אין זיהוי

אין אבחנה

גם לא הבחנה

 

סערה של שתיקה

בעתה בלי סיבה

 

תום

לפני שנה. 29 במרץ 2023 בשעה 10:06

צבע עיניים ירוק עז ושיער אדום לוהט.

שניהם נקשרים ביחד בסרט שחור אטום.

הצבעים לא עוד והמקום חשוך.

קולות מתכת נוקשים מטפטפים על השולחן.

תחושה צוננת על גבי לחייה הורדרדות נוחתת וזולגת אל שדיה העסיסיים והכבדים.

התרחיש אינו נראה לעין כלל.

.

.

האם משמע זה שאינו התקיים מעולם ?

האם המתכת ההיא חותכת או רק צוננת ?

האם יישאר מי שיספר ?

.

.

.

.

תעלומה.

 

לפני שנה. 23 בפברואר 2023 בשעה 18:16

יש לי כישוף בבטן.

הוא בוער.

הוא קפוא.

הוא פושר.

 

תלוי למי ולמה.

תלוי כמה.

מנסה לרצות בעיני אנשים ומנסה להראות שאתה משהו בעולם הזה כשאתה בעצם :

מרובע, טיפש ושכל מה שממלא את הקופסא שלך זה רק הזרימה בחיים.

זה שאתה בא ומפציר שאני מלאה בשנאה.

זה שאתה אדם של שקר וכזב.

 

מבלי להכיר אותי.

מבלי להבין אותי.

מבלי לכבד אותי. 

 

מי אתה? בן אדם פתטי?

מי אתה? אדם חסר כבוד?

 

אם היית משהו - ממזמן היית לא מתבייש להראות את הפרצוף שלך.

 

אבל אני בטוב.

 

שמחה שאלוהים הרחיק ממני אותך.

אתה לא בשל, עברת מזמן את שלב הבשלות - אתה רקוב כמו הלב שלך ומצחין כמו הנפש מלאת הרוע שלך.

 

אתה לא כלום בשבילי. 

אני שמחה.

אני שלמה.

 

תודה לאלוהים, כל בוקר.

 

תודה.

 

לפני שנה. 7 בפברואר 2023 בשעה 16:39

החורף כאן ,

כדי לשטוף את הצבעים המדממים -

 

את המחשבות האסורות ;

רגשות הכעס והאשם ;

ומעט מהכאב ששורר שם.

 

הגשם -

ריחו מותיר תבוסה מתוקה של הסתיו האחרון.

 

ריח מתקתק כשל קתרזיס.

מרוקן, מכלה ...

משאיר אחריו ;

התחדשות -

כמו מעגלו של עוף החול - הפניקס, האינ-סופ.

 

 

עולה בי מחשבה שמותירה שאלות רבות..

 

לפני שנתיים. 11 באוקטובר 2022 בשעה 8:53

חצי שנה של מוזה חסומה וגם איתה המיניות.

אי אפשר בכוח וגם לא ברצון .

 

זה חזק יותר ממני ומפיל אותי למטה איתו אל האבדון, התחושות השליליות שברחתי מהן :

קברתי,

כיסיתי בחול

וקיבעתי באדמה רטובה.

 

הריקבון עלה  וכנראה שזה לא היה מקום קבורה מספיק עמוק.

 

כל מה שאני נוכחת לגלות זה אחר שיחה עם אישה אמיצה וגבר אמין בלילה אחד מתוך לילות טרופי מחשבות וחוסר שינה . 

 

שהתשובה לרוב היא שינוי גישה , אך למרות שכבר ניסיתי זאת פעמים רבות - כנראה יש פה הכרעה והכרזה ברורה :

# יש להתמודד אל מול סערת הרגש, להביט בעיניה מקרוב ולבחון, להיות שלמה ולקבל את התחושה אין רע בלהרגיש.

# בנוסף,  לשחרר ולא לקפץ את ידי ולהכריז אתגר ספק מלחמה - ולא לקחת אל הלב את מי שלא ראוי להכנס לשם.

 

הגיע הזמן להוציא את מה שנקבר החוצה, לתת לו להסריח לזמן מה עד שהטבע יעשה את שלו.

 

לפני שנתיים. 15 במרץ 2022 בשעה 21:54

עצים גבוהים

לילות קרים 

שירת רוחות

צעדים כבדים 

..................

ריח הגשם 

טחב עצי

נקישות חלון

עורב קרוב 

 

לפני שנתיים. 6 בפברואר 2022 בשעה 8:15

החלום הוא להיות חופשיה , לעצמי וללא שום תלות אך גם להשתחרר מתלות אחרים.

להצליח כפי שכל אדם רוצה , אני אהיה גדולה בבוא היום, אהיה ענקית , מסחררת ואינסופית בדיוק כמו הגלאקסיה- רוצה שסיפור חיי יהיה סיפור מעגלי והירואי, התחלה כניצוץ של כוכב ולבסוף חסר סוף בגלאקסיה הרחבה- לשוב מאין שבאתי.

הציפיות הן בלתי אפשריות -בייחוד לא מהסובבים אותי, לא מסביבתי ולא מקרוביי האוייבים כי אני לבד, אני , ולא מפחדת מהלבד שחייתי בו שנים אך גם לא מהיחד ויש בי מטרה נעלה ואין דבר אשר יעמוד בדרכי להצליח ולנצח את השדים שבי.

אני אגרום לעצמי לזכות שוב באהבתו של האל ובאהבתה של אמא אדמה, אאמין בהם בליבי והם יאמינו בברכות שלי כאשר הצרה חלפה וליבי שלם ונקי ללא ברכת בקשה להשרדות אלא מתוך אהבה נקייה.

את הקטרזיס הזה אעשה שנים על גבי שנים , אתמודד עם עצמי ועם רגשות האינסוף החשוכים שבי כי המאבק לא ייגמר לעולם אך תמיד ישנו משפט "כשהיה שלום בעולם".

אבל כ"שיהיה שלום בעולם" לא עובד יש מצב שהמשוואה פשוט לא נכונה- אולי השינוי בעולם יגיע מקטן כשאנשים יתחילו לשאול "איך אוכל לעשות שלום בעצמי,בתוך תוכי?" 

והנה התשובה- השלמה עצמית, אהבה ולא מכדי נרקיסיזם - אלא הפצה וחיבוק הסובבים.

להפוך ללב חם שהוא גם בית מכיל ולתת את כל כולך להקדשת החיים - הייתי שם במקומות הכי אפלים שקידשו את המוות והיום- אני מבינה שקידוש החיים הוא אתגר קשה.

אתגר-הוא לא משהו שצריך לחשוב עליו כעל מעמסה נפשית ופיזית- אלא כעל מאמץ להתקדמות עצמית.

לכן הציפיות הן בלי אפשריות- אז רק שנותר לצפות מעצמי ולהאמין שאני מסוגלת להפוך ולהפיץ אנרגיות אור ועוררות שיגרמו לסביבה, לסובבים ולקרוביי האוייבים להרגיש טוב, להרגיש נקי- לתת להם להבין שאני מקבלת את הפגמים כחן, כייחודיות ושלעולם אין דבר שאשנה בליבם מלבד ללמוד לאהוב ולקבל אהבה.