Walls of sins and misery

למה אני Wicked ולמה אני Witch.

והאם אני בכלל Yours ?

נשאלת השאלה כבר לא פעם ולא פעמים אז יאלה בלהט הרגע אענה על מטלה מחדר החקירות של"אמת או חובה" האהובים.

אז כך.. לפני הכל שם נועד ע"מ שידברו עליך מאחורי גבך.

Witch - אני וויטצ' ואני אוהבת להיות כזאת- מי שלא מכיר אותי יגיד "זאת משוגעת ולא יודעת כלום מהחיים" אבל אני לא מתיימרת להיות אדם גדול - כי אני אדם של אהבה ונתינה ומבחינתי זה הכל בחיים. לחבק ולהעניק שמחה ולפזר אהבה ,עם כמה שאני נשמעת מפחידה אני ממש היפית לפעמים - אדם של ספרות וקסם. השם שלי שחשוב בעיניי מסמל את הרוחניות שלי, את הגאווה שלי לתחושות ולפחדים פנימיים. השם שלי הוא הסיפור שלי- של חיי, נקצר? אנרגיות, אנרגיות סה"כ ,ממש לא משהו רעיל.

Wicked- אני אוהבת לאהוב וזו הסיבה הכי ההפוכה שאני וויקד , עם הפשטות מגיע גם עומק ,קשת נרחבה של טעמים וצבעים ,תשוקות ותענוגות. 

כל כולי אוקסימורון אחד גדול, אני השתיקה הרועמת, האהבה השנואה, השפל הגואה.. איך שתרצו לקרוא לזה.

Your- זהו . אני חסרת שייכות ומעולם לא אהבתי להיות שייכת למישהו כי זו לא אני- וזו לא איך שאני ,אני נפש חופשית ,צבעונית- גם העולם לא שייך לאף אחד כדי שלמישהו יהיה שייכות עליו אז למה שמישהו ירצה לשייך את עולמי שלי? זה כמו לתלוש חתיכה ממני.

BTW- התחלתי את כל ההסבר הפוך בשם ;)

הייתי מוסיפה קטע קול או תמונה אבל אי אפשר.

בא לי את כל כולך למרוח בשמן חם..למעשה אולי רותח ולראות אותך צורח אל תוך עמקי נשמתך..

אך אני רוצה גם ללקק את הדבש מבין שפתייך ולכאוב אותך כפי שמעולם לא כאבתי.

לתת את הלב שלי בצנצנת דבש שמדי פעם תנגוס ממנו בתקווה שלא תזרוק אל הפח.

רוצה להתלעס איתך אל תוך הלילה החמים בקיץ..

אני רעבה אהובי וכבר חזרתי לא פעם אחת ללא טרף, בידיים ריקות.

אז לעסתי את המסטיק שלך.

לעסתי את מה שנשאר מהטעם שלך.

לעסתי וניפחתי בועות על גבי בועות.

בועות של תכנון, אהבה, גאווה, כעס ושל החיים שיכלו להיות לנו.

ונותרתי חמה כמו הקיץ ההוא..חמה כלכך שאני שורפת את כולך במבט מקיץ.

הייתי רוצה לגנוב עוד נשיקה אבל אני חושבת שאני כבר לא רוצה.

לא את טעמך המר, לא את האופטימיות המוגזמת שלך ולא את החיים איתך.

עכשיו אני לא איזו כלבה.

אני זאבה.

אני יוצאת לציד וחוזרת עם הטרף, אף פעם לא בידיים ריקות.

הריקניות שהשארת תתמלא מותק. 

בבועות שלי.

לא שלך.

תשרף בגיהנום כל עוד אפשר.

כי אצלי אין לך שום טעם וגם לא נשמה.

אתה לא טעים לי יותר.

אזרוק את השאריות שלך לפח כפי שעשית ללב שלי..שהיה לפחות.

היי,

צהריים טובים, לא פעם ולא פעמיים.. המקום הזה עושה נפלאות לחלק קטן מהאנשים.

אני לא שייכת..מעולם לא הרגשתי שייכות לאן שהו..

אז אני אומר רק מספר דברים..

אכזבה, דכאון ועצב יצא לי..

כלכך הרבה-יותר מדי.. 

אולי גם עם הכל..יותר מדי פנטזיות חולניות שרק פגעו בי יותר ויותר.

אין טעם להיות בעולם שכזה אם הצדק שלך עומד באמצע וטופח לך על הכתף.

אני אדבר יידיש מכאן ועד להודעה חדשה כי כנראה לא נועדו להבין אותם החיות-מתחרטת על הכל, על חיי ועל בחירות.

עדיין.. אשאר כאן בליבי הפצוע ולא אחפש דבר מלבד את היציאה. 

יהיה קשה לי לעזוב אחרי וותק של כמה שנים שאולי הן גם לא כלכך טובות.

אז אל תבינו לא נכון- אני מאוכזבת אבל אני לא נשברת, אי אפשר לשבור את מה ששבור.

לתקן אותו..? מי שינסה רק ייפצע ממני.

ולחסרי הבנה..לא זה לא פוסט בו אני מסיימת את חיי.. אלא הולכת מכאן.. וזה ניצחון שלי, לבנות את עצמי מחדש בלי הפרעות וטיפשות של אחרים.

לבנות את החיים שלי מחדש.. לרפא את עצמי,את הסביבה שלי..עד שיום אחד באמת אחליט ואחזור, אך לא בתור אותו האדם.

כאן הייתה וויטצ' .

DO NOT SMOKE WEED 

BE THE WEED

כשהוא שיחק באש.

הוא לא ידע שאני אשרוף אותו.

ועכשיו הוא רק אפר שכבר לא אכפת לי ממנו.

מלכלך.

"אילו רק היו אנשים רשעים במקום כלשהו, שמבצעים בערמומיות מעשי רשע, וכל שהיה נצרך הוא להפריד אותם מאיתנו ולהשמיד אותם. אולם הקו המפריד טוב ורע עובר דרך הלב של כל אדם ואדם, ומי מאיתנו רוצה להשמיד חלק מליבו שלו?"

של אלכסנדר סולז'ניצין מהספר "ארכיפלג גולאג".

לחזור לבית שמעולם לא היה לי...

להמשיך לאבד את מה שמעולם לא היה לי..

משפחה.

אתה תמיד משחק במגרש המוות לבדך?

כי תמיד אני רואה את עצמי בך.

ואתה, אני מניחה. לא רואה אותי בשום מקום.

אז, הייתי מציעה לך לזחול בארגז החול.

כך שפיך יימלא בחול ואתפור אותו יחד עם עינייך .

אהפוך אותך לבובת הוודו שלי.

שתהיה כבד מנשוא ולא תוכל לעזוב את מגרש המשחקים שלי.

אני אוהבת אותך יפה ושותק. 

אתה עוד תלמד לאהוב אותי כפי שאני, גורל.

ריקבון;

ריקבון הוא תהליך בו חומר ביולוגי מפורק על ידי מיקרואורגניזמים כגון חיידקים ופטריות.

הדמעות שלי רק ימלאו את הימים.