יש לי דעות לא פופולריות

"גם אם אלך בגיא צלמוות

 לא אירע רע כי את עמדי, 

 שבטך ומשענתך המה ינחמוני"

את הצלילים האלו ירית מפתח פיך החלול, נשמעים כמו יריות של תת מקלע תוצרת גרמניה ומביט בי בארשת עייפה ומובסת, כמו אחד אבוד, מחפש תשובות לשאלות החיים אל תוך עומק אישוני.

התפוצצתי מהמראה הזה. לא מבושה ממך, אלא בושה בשבילך. לאן הגענו, לומר כזה דבר?
חשתי בושה רועמת, לא מלבד נימת הדברים שנאמרו, אלא גם למראה החומר הגולמי ממנו נבראת, התחמצנת והצטלקת הנה, אל אוויר העולם. עובר מגודל ופגום מהיסוד, מסכן עלוב.
כל הסימנים מראים, הגיעה העת לתשובה הדתית שלך בצורת זין רחב דיו כדי לסתום את רוב נקבייך החלולים-חלולים גלויים וידועים לפני. אתה אומר דברים בדרך לעוסה כמו גירה של פרה ועם נימה זימתית מזו של נקרופיל העובד בתור שוטף גופות.

ואם אתה מתכוון לצלילים העמומים שיצאו מפיך האומלל,
בוא ונעשה זאת כמו שצריך - הנח על ראשך את הכיפה הכי רחבה שלך, הפעם תצטרך אותה יותר מתמיד - 

רכון בפניי, ארצה בין רגליי, השאר על גחונך ותתחיל להתפלל חזק בייבי, 

כמו שמעולם לא עשית לפני, אפילו לא בקברי צדיקים או בכותל המערבי.

תתחיל להתפלל אלי בזעקות שיזעזעו את דממת האדמה עליה אתה דורך, כדי שאשמע יותר מההד החלוש שאתה משמיע,

תתפלל בשם הפחד, אל האלוהים שלך בשמיים ובארץ ובכל צבאם -

אליי, אל החור השחור בנשמתך.