בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הטרדה מילית.

במקצה ה'אושר' אני לוקחת את כולם.
לפני 19 שעות. 27 במאי 2020, 11:56

רגע לפני שאני חולטת לו קפה, מביאה לו פייסל למיטה ומעירה אותו בלקלוקי ביצים, רגע לפני שהבית מתמלא בריח של פנקייקים.

זיינו אתמול לנזק תצורה(חוץ מזה שזה עוזר בקקי של הבוקר) והשריר הטבעתי הפחות חשוב לא מפסיק לחייך. 

שרק ימשיכו להגיע ה'רגלי' המטריפים האלה באמצע הרחוב והלילה, אני כבר אדאג למצוץ היטב ולא לברוח אם אני שומעת מכונית.

 

*סיפרתי לכם שהוא ביקש 'כמו באווטר'? להלן החץ לכוס. 

לפני 3 ימים. 24 במאי 2020, 13:45

אם רק היית כותבת שירה שאינה משמימה, אולי הייתי נהנית לראותותה בכול פינה בכלוב. 

או אולי אם השירה שלך לא היתה כה גנרית ונעימה  לבליעה היו מרצפים פה בזבל אחר.

 

לפני 5 ימים. 22 במאי 2020, 9:27

רק עוד קצת רציתי מתחת לשמיכה. שבוע-שבועיים סשן שניים אצל הפסיכולוגיות החדשה ואחזור לאוויר העולם אתה תראה, תן לי רק עוד קצת להיות עצובה, אחזור לתפקד אני מבטיחה-אבל בינתיים רק עוד קצת. קצת ואמצא עבודה.

ואז הגיעה הצעה שאי-אפשר לסרב לה והקצת הפך לפחות. 

בראשון קיטי חוזרת לתת בראש!

ירקות הנה אני באה! 

לפני שבוע. 18 במאי 2020, 20:43

את קיטי נתן לי ר'- בעל ההרמון המפוקפק.

חמדתי את קיטי לליבי יחד עם גוון סטיותיו של האיש וצלילת האש שקפצתי בסלונו ותחת מוחו החולה. 

הימים היו ימי קיץ ירושלמיים והזיותי הילכו באמסטרדם פרי מכחולו של דוד פולנסקי, מגלות את עולמה העשיר של אנה אותה פספסתי בילדות.
שם גם פגשתי עוד קיטי-המחבוא לכול הכאב, פינת המסתור לשנינויות מצמידות רגליים-נחמה לאובדות סוטות הדרך.היומן.
באותו קיץ גם נתתי לל' את גופי בפעם הראשונה-להציב ממול מצלמה וחזון. אחרי שבלעתי היטב את הדם המזוייף, האיפור הכבד, והטלטלות הרגשיות המובנות בסרט סטודנטילאסבי נותרה שורת קרדיט שלמה למעני. אחרי הרהור חמור-סבר קצר היתה לי תשובה: "אהיה לך לקיטי, אם רק תהיי לי לאנה- כתבי בי דברי תועבה מתוקים!" 
וכך נולדה בי קיטי פרנק.

לא מזמן גיליתי גם מי היתה קיטי-עבור אנה במהלך כתיבת טקסט ב', אנה פרנק הגדירה את מקומו של הקורא כצופה המודע חלקית לכל הקורה, הן במחבוא והן בחיי אנה עצמה, ומציינת במפורש: "אף על פי שאספר לך הרבה, עדיין, למרות זאת, תדע רק מעט על החיים שלנו". הישות אליה פונה אנה פרנק היא למעשה לא הקורא, אלא דמות בשם קיטי (הולנדית: Kitty). זהותה של דמות זאת נחשפה, לפחות באופן חלקי על ידי מרים פרסלר (Mirjam Pressler) בספרה "אנה פרנק: חיים נסתרים" (Anne Frank: A Hidden Life) ולפי מחקר זה קיטי היא דמות מסדרת ספרי הילדים "Joop ter Heul" של סיסי ואן מרקסוולט (Cissy van Marxveldt).

 

לפני שבוע. 16 במאי 2020, 11:46

ביי לבינתיים לאפרו המתריס. 

משולשימשולשימשולשימשולשימשולשימשולשימשולשימשולשמישומשלשושישמיולנ.

 

 

 

*ושתי נעלי פטיש מציצות מלמעלה. 

לפני שבוע. 15 במאי 2020, 10:46

מאז שהייתי קטנה סבבו אותי מטפלות ועו"סיות, ספגתי חלק מהלינגו וציר 'מוקדי השליטה'תמיד עניין אותי. מי מכן עם השכלה בנושא אשמח מאוד לשמוע מה יש לכן לומר וגם אנשים חסרי השכלה עם דברים חכמים לומר. מי שמרגיש צורך להגיד משהו טיפשי שילך להתווכח עם סמ. ארט באיזה פורום. 

 

ונשאלת השאלה-  אדם שלא לוקח אחריות על מעשיו ומאשים את הגוף שלו האם הוא חוטא במיקוד שליטה חיצוני מדי, או במיקוד שליטה פנימי?

מדובר לרוב בעניינים לא מדידים שכאלו, ברור שנכה שמאשים את גופו מחובר למציאות. אם האדם מאניש את גופו ומשליך עליו את חטאיו הרי המוקד חיצוני, אבל הרי זה גופו של אדם וזו דווקא יכולה להיות הלקאה אישית. 

 

 

בעולם הפנימי שלי אין הרבה יותר מכוס וזין אז הצלחתי לחשוב רק על הדוגמאות הגנריות ביותר אבל אם למי מכם יש דוגמאות נוספות אשמח לשמוע! 

אשה-לא יכולתי לא להתפרק,אלו ההורמונים. 

גבר-לא יכלתי להתאפק, הזין שלי חשב במקומי. 

 

לפני שבוע. 14 במאי 2020, 18:35

כששאל אותו הפסיכיאטר הצבאי אם הוא הומו ענה בחיוך-כאחד שחיכה הרבה זמן  "אני לא הומו, אבל לא הייתי מעיף את מיק ג'אגר מהמיטה שלי"  אי לכך ובהתאם למחזמר ששינה את חייו בגיל 5 כל כך קלגדל את הפונפון השחור בין הרגליים. "לא מפריע לי כשאת מגלחת, זכות אישה על גופה" אומר המלאך והעצלות עושה את השאר.

 

משם עולה קו שעוד לא דהה. ראיה לאישה שיכלתי להיות. לגבר שהוא הופך להיות. 

וידיי שומרות מקום לידיות האהובות עליו.

 

 

 

הוא מנסה לעזור- אז אני קיבלתי חצי זיון ואת החצי השני הוא ייתן לי רק כשאסכים לצאת מהמיטה ולעשות משהו מועיל ): 

 

*** וקעקוע שלא  סויים בין הדדיים, נקודת ציון  ל'ית  בגוף שלי

 

לפני שבוע. 14 במאי 2020, 11:42

1. חלמתי שחואנ מפסל אותי מבטון, סקייל עננק בתוך מערה בתוך מוזיאון. 

 

2. הטרול הבטיח לזיין אותי יום אחד והידיים שלו עדיין מסביב לצוואר שלי בכול פעם שאני עוצמת עיניים. אפילו נשיקה לא קיבלתי.

 

3. דכאון זה נחמד- מוריד תלחץ מהכלים המלוכלכים או החשבון המתרוקן. 

 

4. אחרי כל כך הרבה זמן ללא מעש זה נראה בלתי אפשרי למעש. להמעיש. לעשות. 

 

5. מי זוכר את ל'? מזמן לא כתבתי עליה אבל אולי היא תתחיל לכתוב פה בעצמה. יש למה לצפות. 

 

6. אז מסתבר שלהיות בדיכאון בזוגיות אומר שכולם קצת מרגישים שהתומך יותר אוהב מהמתמוטת(ת). סוף סוף אני לא אוהבת אותו יותר ממה שהוא אוהב אותי. (ניצחון? הפסד מוחץ? החיים כשגרה?) 

 

7. לפחות אני עדיין מקבלת זין. 

לפני שבועיים. 12 במאי 2020, 8:34

חואנסע לאיזה יומיומיים, וכבר כול מה שהגוף שלי זוכר זה חצי ליטרום ואת הידיים של בחור אחר סביב הצוואר שלי עם חיתוך סאוונד מהשיחה והוא לוחש לי באוזן"babby girl".

 

הלוואי ולא היה קורה כלום והלוואי שיותר היה קורה, בינתיים אשאר עם התקווה שהתשוקה שלי ושל הטרול תתממש באיזה סיבוב יותר נינוח(ושחואנ לא יבריז לו בגלל זה מההרפתקה). 

לפני 3 שבועות. 6 במאי 2020, 13:15

אני עצובה.

כל כך מחוללת ומדממת.

החלטתי להרוג את האבוקדו הקטן ומאז היה לי בכוס דם ומתכת ומפשקים למילקשייק תינוק ואני לא מצליחה לשמור את זה בבטן. אבוי לי על זה שאני מעציבה את חואנ בחזרה.