נותנת לדברים לשקוע...לחלחל, להבנות לבקוע ולבצבץ מבין התהיות. לקשר שבין כל גווי אישיותי להתחבר יחד... לזהות אחת שזורה וברורה תחתך... עבורך.
מאפשרת לעצמי לנסות ולהרפות מהמשא, לשחרר מעט את האחיזה ולהתרפק על המקום שלי, שכל כך מבקשת אותו, כמהה אליו.
רואה את הדפוזיה שבין חלקי חיי, את הטשטשות המעברים.
ואז... יום עם רמת מורכבות של שבוע שלם, הופך נסבל. החשיבה הופכת צלולה יותר, בהירה וחדה, מנוסחת עבורי ברמתה המורכבת והפשוטה ביותר בוזמנית.
כי אז...אז אני מבינה...