לפני 4 שנים. 17 בדצמבר 2020 בשעה 21:57
אני לוקחת נשימה עמוקה, כזאת שמהולה באויר ים וגם קצת בניקוטין. יש משהו אחר באויר, כמו ריכוז שונה של חמצן, גבוה יותר..אולי זה ריח שונה? כזה של ציון דרך? פעם, לפני מלא שנים, כשהוא שאל אותי אך אני רוצה להתחתן, אמרתי שאני לא מאמינה בארועים, הם חסרי מהות. אני מזכירה לעצמי שזו הדרך, גם עכשיו. למרות שבא לי...
מזל שאני נוחה לשכנוע, כשיש טיעונים חזקים. אני מגיעה עם עצמי לפשרה להמתין עד החותמת הרישמית.
אחכ , לפני שירד ההי הרגשי, אני פותחת את כל החלונות בבית מאפשרת לאויר הקר להיכנס פנימה ולהחליף את זה שקיים, קצת כמו החלפת משמרות, קצת כמו 'הבדלה' , בין השלושה שבועות האחרונים..לבין, אלה שיבואו.
אפילו הגשם משמח אותי היום.
