פטיש לשמנות

אין מה לעשות, אין מה לעשות, כשאני אוהבת, אז אני אוהבת, אני לא מטורפת זאת תהיה בעיה שלי עם הרגש שלי, ככה אני , ככה אני, אוהבת עד הסוף, גם כשאני מוותרת, ומוחקת זה שם יושב בתוכי, כן כן אני אוהבת ואוהבת, מה אני אוהבת, לא יודעת מה אני אוהבת, רק שאני יודעת שאני אותך מאוד מאוד. 

הבטחת לי איתך: ריגוש, כאב, השפלות, אני לא מזלזלת בכך, אם הייתי עומדת בכאב חזק זה היה נפלא, אתה יצרי ויצרתי בפעולה שלך, וכאחת שבוגרת לימודי אמנות, ראיתי את מה שעשית בי בזמן אמת כיצירת אמנות, אמנות החושים. רק הכוס אמק כאב הזה שאני לא מתמודדת איתו עצר הכל והפריד בנינו. הלכת נשארתי לבד.

 טוב שיש ילדים הם מכנסים פרופורציות לחיים, כמה אהבה קבלתי בשישי שבת, כמה אהבה נשיקות חיבוקים  וכל היום רבים מי ישכב לידי, מי יחבק ינשק, בדרך כלל אני אומרת להם די אני צריכה אוויר פרטיות, תעזבו לי את הגוף, השבת נתתי להם את כולי קחו אותי תמלאו אותי באהבה הטהורה שלכם, תכו אותי תמעכו אותי, תקפצו עלי, תרקדו בשבילי, תצחיקו אותי, תשימו לב אלי, גם כשאני פתאום לא מחייכת ותסדרו לי את החיוך. מזל שיש ילדים.

הרצון שלי ניצח את הכל, הוא ניצח את ההגיון שלי את הדימיון, הרצון שלי הפתיע אותי, אף פעם לא רציתי משהו ככה. אפילו לא יודעת אייך להגדיר את זה, אם לקרוא לזה רצון, בכלל זאת ההוויה הפנימית שלי, זאת שקיימת עדיין כשאנחנו ילדים, ואין לנו עדיין חינוך והסברים למה טוב ומה מותר ואסור. היא פרצה ההווייה הזו, חיבקתי אותה ועפתי איתה לאן שהיא רצתה, במציאות היא נתקלה בקושי בכאב, והיא הבינה שהיא לא יכולה להיות שם במקום שרצתה, ולא בתנאים האלו.

לפעמים זה לא מספיק לרצות ולאהוב, חשבתי שאהבה מנצחת הכל, את הכאב. אני לא שם במקום הזה שלאהוב כאב, קשה לי להבין את האהבה לכאב חזק, כמו שקשה לי להבין את האהבה למשחק כדוררגל, או אהבה לעישון סיגריות. יש דברים שאני בחיים לא אבין, הייתי חייבת לנסות ולראות אם אני אוהבת את זה לא רק אותך, אם אני יכולה לאהוב את הכאב שאתה רוצה לתת לי , כזה שאני אשתוקק לו, אני לא אוהבת את הכאב הזה, הוא פשוט קשה ולא בשבילי, מעבר לכאב, נתתי את כולי, אפשרת לי להילחם עלייך, אפשרת לי לדעת את האמת שלי. אפשרת לי לצאת מעצמי ולגלות את הכוחות שלי. אתה מדהים, אתה טוב, שמחתי שהיית קצת שלי. 

הציעו לי כאן הכל, שינקו לי את הבית, מסאג׳ לרגליים, הציעו לי לבוא אלי היום, ולפנק אותי ממש, הציעו לי צעירים, חתיכים, הציעו לי להיות שולטת, הציעו לי להיות פרה, בהמה, ועוד כינויים, דיברתי עם הרבה, ויש כאלה שעפים על עצמם, וכולם כל כך נחמדים וזמינים. באמת שיש כאן הכל, רק אין אנשים אמיתיים. אין כנות, אין חמלה, אין התחשבות, הרבה אגואיזם, חסרי רגש, ואני לא מדברת על אלו שהם רק חרמניים.

דווקא כאן  חשבתי שיש משהו אמיתי מאחורי הדמויות והסטיות.

בינתיים התאכזבתי.

אני יודעת שאני לא חייבת להיות כאן, אך עדיין מסקרן אם בסוף בין כל הזיוף יתגלה  אדם אחר.  

אדון אמיתי לא מתעניין בהתחלה  בנתונים הגופניים שלך, ולא במראה, ולא בגודל של הציצי, ולא מתי את מאוננת. 

אדון אמיתי לא מחפש זיון, כי יש לו חופשי. 

אדון אמיתי יוציא לך את הדם את שתתקבלי לחייו, הוא ישאל הרבה שאלות חכמות, ויבדוק אותך, את הבפנים שלך, ואז הוא הופך להיות סופר גבר. 

מבחני קבלה אין סופיים, אם אף פעם לא היית נשלטת , את תיפלי בכל המבחנים, כי אתה מצפה וחושבת שאולי הגבר הזה רוצה רק את הגוף שלך.

לא אדון, שואל שאלות מיניות, רוצה לדעת כל פרט בגוף, יספר ויראה לך אייך שהוא יודע לזיין, יגיע אלייך בכל שעה.

אבל את הכלבה העלובה, פגשת אדון אמיתי, הבנת שזו ליגה אחרת של יחסים, וזיון הופך לפשוט זיון, וגם אם את ממש חרמנית, זה קשה כבר סתם... את רוצה אדון, שיהיה למעמד הזה שאת איתו כבוד, כל רגע מכפיל את עצמו בעוצמה ברגש. 

בשניה אני מזהה אדונים מזויפים, ולצערי שכמעט אין באמת אדונים אמיתיים. 

האם זה ההפך גם, אני מאוד מקווה, כי גם למצוא כלבה שווה זה לא פשוט. 

היום יום חמישי סוף שבוע וירדתי רק 3 קילו נשאר לי רק עוד שבוע ושלושה ימים שאני חייבת לרדת 2 או 3 קילו. ואם לא אני חייבת לאחי 500 שח, אז השבוע אני ממש מקטינה את הארוחות, אני לא ארעב, כי זה לא בריא לקיבה וכו, יהיו יומיים שאני אהיה בחצי צום.יומיים שאני יאכל קצת כמו :  פרוסה בבוקר, חזה עוף בצהריים וסלט בערב. וגם שבת אז יש הרבה הליכות לבית כנסת לגינות, חייבים לצאת עם הילדים. אז בהצלחה לי ומאחלת לי להיפרד מעוד 3 קילו. 

עכשיו גם שהלחץ והמתח נגמרו יחד איתם הולכות המחשבות, וגם המשקל שעליתי בגללם. 

עבר לי השיגעון הכמיהה הרצון. פשוט פתאום עבר לי, זה מציק לי שעבר לי, אך אומרים שהזמן מרפא, פתאום אני בריאה, אולי החברים כאן עזרו להבין דבר או שניים. עכשיו מרגישה טוב. תודה . 

אני כמה ימים כאן משוחחת עם שולטים, בכל שיחה שקר אחר מתגלה. הרבה נשואים והרבה בזוגיות, מחפשים גיוון. אני מתכתבת איתם וזורמת. היום שאלו אותי מה הסטטוס, זרקתי נשואה, לראות אם הוא ״השולט״ יצא עם נשואה, בכייף הוא אמר, ואז גם סיפר לי שיש לו חברה. כמה שקרים עוברים כאן, אעלק אדונים. ואני אעלק כלבה. עדיין לא כלבה זה נכון. זה משמח אותי דווקא לראות כמה המצב עגום עצוב וקשה למצוא אדם ראוי, אני לא מדברת על נשלטת אדון, אני לא מדברת על הציפיות שלי ביחסי שליטה, אני מתכוונת לאנשים שמאחורי ״ האדון״  קודם תהיו בני אדם, תהיו ישרים. 

ולמה אני שמחה, כי אני יודעת כמה אני כן כזו, ישרה, טובה, כנה, עולם פנימי עשיר. 

ואחרי כל כישלון אני מקבלת שיהיה לך בהצלחה. 

תודה תודה

בא לי לאכול, הילדים אוכלים עוגיות, ואין מה לאכול, לחם אני לא אוכלת יותר, רק בבוקר, עוד פעם חביתה, מלפפוו, סלט, ובשרי אני לא יכולה אחרת רק עוד 6 שעות חלבי. ואני מתה על נס בלילה. הכי קשה גם דיאטה וגם שיעמום ריגשי. אין מה שימלא אין....  

אך בקרוב עוד כמה חודשים אני אהיה כוסית על עם כל הבגדים המגניבים שלי ואז בטוח יהיה מה שימלא אותי.

יווווו אייך בא לי אותך, משתגעת בתוך עצמי במחשבות, זה לא הגיוני, אני לא מציאותית. אבל אני רוצה אותך. אני רוצה ורוצה. רוצה אותך יותר מכל דבר, נגיד ישאלו אותי מה את מעדיפה אותך או דירה חדשה שתסדר אותי טוב טוב  בחיים, אני אגיד שאני רוצה אותך, או מכונית חדשה, עדיין אותך, טיסה בכל העולם, עדיין אעדיף רק אותך, אפילו שאנחנו לא מכירים רק מתוך אינוטואיציה, שאיתך אני אהיה שלמה ומאושרת. אני לא יכולה לשכנע אותך יותר, כי אז אני אהפוך, למטרידה, או אובססיבית, ואני לא אעבור את הגבול הזה, ועד שהצלחתי לא להתייחס, כבר חשבתי שאתה רוצה, ואמרת שזה בכלל לא הייתה כוונתך, אני רוצה אותך, ולא משנה מה. אני לא מצליחה לוותר. זה לא סותר את כך שאני מאושרת בחיים שלי וטוב לי. פשוט רוצה אותך.