העולם מתחלק לשניים. אנשים עם בטחון עצמי ואנשים בלי. אני בלי. אין לי נטיות אובדניות, בשום צורה שהיא, כך שהחוסר-בטחון הזה לא מהווה סכנה. עם זאת, שמתי לב שיש לי צורך בחיזוקים חיובים רבים למדי.
כדי להתמודד עם חוסר הבטחון יש לי כל מיני מנגנונים אחרים שחיזקתי כמו עצמאות ועקרונות והם מטשטשים את זה די טוב.
בעבר, כשהייתי ילדה, יתכן שזה גרם לי לתת את עצמי בקלות גם כשלא רציתי, או בלי להגיד כלום. אפשרי שזה נבע מדברים נוספים מוקדמים יותר שעיצבו לי אישיות לא מובנית ומופנמת בהגזמה.
היום אני במצב שונה. אמנם אני פה, אבל אינטימיות לוקחת לי זמן, וגם לא תתקיים עם כל אחד. ולא ממקום שגברים נוטים לחשוב, לא משחקת אותה 'קשה להשגה'. באמת שזה מגיע מעולם פנימי שלי, מנגנון הגנה.
אנשים בקלות רבה מידי מציעים פה סאשנים. מבלי שטרחו לנסות להכיר או להבין עם מי הם מדברים. לא כל מי שפה באה בקלות. וגם אם כן, זה בסדר, פשוט אני לא כזאת. אני לא מצליחה. חוסר הבטחון שלי בעצמי ובבחירות שלי, מחייבים אותי לברר דברים בצורה רצינית יותר. או לפחות קצת להכיר את האדם שמולי ולקוות שיש לו לב טוב. שאוכל להרגיש קצת בנוח. או לפחות לא להרגיש רע מידי עם עצמי אחר כך.
