תשאירי לי מקום לחבק אותך

אני יודעת שהגעתי לשפל המוכר והאהוב והמערסל, כשאני בוכה בשירותים הציבוריים ואפילו לא מנסה להסתיר את היפחות.

אני לבד כמו שאני תמיד ולכאורה אני כבר רגילה ומכירה, אבל הריק הזה שהוא אני הולך וגדל ומצטבר והלוואי שלא אוכל יותר להכיל אותו ואתפוצץ. 

(מה שווה עין עגולה מול השמש)