לפעמים אני יושבת במשרד ומדמיינת איש בלי שם ובלי ראש ואפילו כמעט בלי גוף שנוגע בי. אחרי חודשים של אסקסואליות משתקת, אני מרגישה בעיניי רוחי ידיים גדולות שעוזרות לי לפשוט את התחתונים ומלטפת את השפתיים שלי. למעלה ולמטה. בפנים ובחוץ. בגוף שלי ובנפש שלי ואני מתערבלת בתוך עצמי לסך השלם.
אתמול במיטה ליטפתי כל חלק בגוף שלי וחשבתי חזק על עצמי. לא עלייך ולא על ההוא וגם לא על אף אחד אחר שנכנס לתוכי. חשבתי על הילדה הקטנה שאני, שצריכה לאהוב את עצמה בצורה הכי טהורה שיש. אני היחידה שיש לי, ואני משתדלת לזכור את זה בכל יום. אחרי שעה וחצי של אהבה עצמית נגמרתי בצורה הכי זכה בכל תשעת החודשים האחרונים. רק אני והבפנוכו שלי בזעקה שקטה למשהו יותר טוב. אני כבר לא יודעת. היום שוב קמתי מלנכולית. אני אהיה בסדר.
(הנה לך. אירוטיקה פשוטה בלי התפלספות פנימית. רק אני והדגדגן שלי)
