ורבאלית

איש הפלסטלינה שלי הגיע כולו מזיע ותשוש.
"תכנס להתקלח" אני לא יכולה לראות אותך ככה.
הוא לא ענה וגרר עצמו למקלחת.
"אם כבר אתה שם, תעשה חוקן על הדרך. שתהיה נקי עד הסוף." סיננתי והלכתי לבדוק מי התקשר שהתקלחתי.
על הצג הופיע מס' חסום. אם זה חשוב, יתקשרו שוב.
שמעתי את המים זורמים. המחשבות שהתרוצצו לי בראש העלו חיוך על פני שטוב שלא ראה.
הלכתי לחדר השינה ופתחתי את המגירה בה נמצאים כל האביזרים.
החלטתי שהפעם אני עוצמת עיניים ושולפת מה שיבוא.

פתחתי את דלת חדר האמבטיה. הוא בדיוק התנגב.
"אני נקי מלכה שלי."
"בוא נבדוק." החיוך של מקודם עלה שוב. הוא התקפל.
"החיוך הזה... מלכה שלי."
לא התייחסתי ונתתי לו מכה קטנה מאחורי הברך. הוא כרע על שטיח האמבטיה.
"תפסק" אמרתי, בועטת כדי "לעזור" לו להבין למה התכוונתי.
"אני רוצה לבדוק שאתה נקי. תתכונן. תפסק את אצבעות הרגליים."
הוא החזיק אותן כשאני בודקת אם הכל נקי. כופפתי אותו ופתחתי את שני ישבניו.
"תחזיק". לקחתי כפפת גומי, שמתי צמר גפן על הציפורן ונייר דבק רפואי וללא כל חומר שומני דחפתי אותה לתוך הרקטום.
אנחה קטנה נפלטה. התעלמתי. הוצאתי את הכפפה. נקי.
תראה לי את הפופיק שלך. לקחתי מקל אוזניים ובדקתי. נקי.
כך עברתי על כל חלק גוף אפשרי. נקי.
מודה שלמרות השגעת שלי לניקיון, קיוויתי למצוא חלק מלוכלך.
התחלתי לקשור אותו. נתתי לדמיון שלי להשתולל. בתיה עוזיאל הייתה גאה בי.
לאחר שהיה קשור כולו, קשרתי כל בוהן בנפרד. מתחתי את החבל וחיברתי באזור הגב.
התנוחה נראתה לי בלתי אפשרית. החיוך שוב עלה לי.
הוא נראה כמו נערת גומי שחומה ומבוהלת.
דחפתי את גוש הפלסטלינה המקופל לכיוון הסלון. חיברתי אותו לשולחן כך שישבנו השחום והשרירי מופנה לכניסה.
שאני רואה כזה דבר, עניין של רגע עד שהיד שלי נוחתת. התחת נעשה אדום.
"אני צמא מלכה שלי."
הנחתי את קערת השתייה הריקה על הרצפה.
המבט שלו ניסה להגיד שהקערה ריקה. אבל הוא לא הספיק.
נעמדתי מעליה והשתנתי קצת פנימה. "תשתה."
הוא רכן קדימה ולא הצליח להגיע אל פי הקערה. עמדתי והבטתי בו. "מה אתה מסתכל? רצית לשתות, תשתה!" הוא קימבן תנוחה הזויה ושתה. "תשתה הכל."
הוא ניסה לחזור לתנוחה נוחה והסתבך. תפסתי את קצוות החבל מגבו ומשכתי כלפי מעלה. הוא התמקם.
כופפתי אותו. לבשתי את הסטרפאון שלי.
תפסתי בחוזקה את הביצים. הזין הזדקר. מאז הפגישה האחרונה ביער לפני 4 ימים, אסרתי עליו לגמור.
"מה זה הבוטן הזה? מה אני אומרה לעשות עם כזה זין קטן?" הוא כמעט נחנק.
"תמיד טענתי שנשים עדיפות."
התחלתי להרחיב לו את הרקטום. אצבע אחת, שתיים, שלוש.
ראיתי שהוא נהנה. התרוממתי וחדרתי בכל הכח.
הצעקה שהשתחררה ממנו שוב העלתה את אותו החיוך. "שתוק. אני לא סובלת שמתבכיינים. אם אתה בכיינית, נדאג לך לגבר חסון שיזיין אותך כמו שצריך." הוא השתתק.
המשכתי לזיין. תפסתי את הישבנים בציפורניים. ליצור קונטרה. הציפורניים ננעצו חזק ושקעו בבשר.
שנייה לפני שגמר, יצאתי. הכנסתי שתי אצבעות והתחלתי לחלוב. "שלא תעז לגמור." אמרתי וידעתי שאין לו שום שליטה בנדון. תוך פחות מדקה, הרגשתי את גופו רועד וידעתי שהשפריץ הבלתי נמנע כבר יצא.
הרצפה היתה מלאה. הוא לא גמר 4 ימים. יכולתי לראות.
"אמרתי לא לגמור. מה?" סטירה.
"את יודעת שלא ניתן לשלוט בזה מלכה שלי. בטח לא כשאת חולבת אותי."
סטירה נוספת. "זה לא תירוץ. תלקק הכל. נו?"
חדרתי שוב בחוזקה עם הסטרפאון הגדול והשחור שלי תוך שהוא מלקק את הרצפה.
תפסתי בפטמות סובבתי ומשכתי. הוא התאפק לא לצרוח.
נעשה אדום והפסיק לנשום.
"אם לא תנשום, תיחנק. אם בא לך למות תעשה את זה במקום אחר. לא אצלי בבית."
הוא לא ענה. רק שיחרר נשימה ארוכה. והמשיך להתענג על הזין שלי.
שלפתי אותו מהתחת ותוך רגע הוא כבר נכנס לו לפה. "תמצוץ זבל. נראה אם אתה יודע למצוץ לפני שאני מביאה איזה חבר טוב לזיין אותך. שלא תעשה לי בושות."
הוא ניסה למלמל משהו. "לא מדברים בפה מלא!" שוב סטירה.
שראיתי שהחרה הקטן מוצץ ומוצץ טוב, נעמדתי מעל הפנים תוך כדי שאני משחררת את הרצועות.
הוא שכב על הגב קשור וחסר אונים. רציתי לנשק אותו. להגיד לו שככה אני אוהבת אותו.
פרמתי את החבלים. נעמדתי ברגליים פסוקות מעל ראשו.
הוא כבר משך את ראשו לכיוון הכוס שלי שהיה רטוב וחם.
"לא!" אל תתקרב.
הרגשתי שיש לי עוד קצת פיפי. נתתי פוש והשתנתי לו על הפנים.
"אני רוצה לנקות אותך מלכה שלי."
הסתכלתי מלמעלה –
"היום כבר סיפקו אותי פעמיים. לך, לא מגיע הפעם. תתלבש."