z , c ושאר ויטמינים

בימים האחרונים המחשבות נודדות לפינות רחוקות...
למעשה התחושה היא יותר של מחשבות שנודדות מהפינות המרוחקות....
אולי זה מין ניסיון במסגרת הניקיונות של פסח (לא שאני מנקה)
לנער אבק מהפינות האפלוליות הללו, אבק של מחשבות שכבר זמן רב לא ראו אור יום.
אולי זה רק בגלל שקברתי שם מחשבות ורגשות חיים,
וכעת הם מנסים לפלס את דרכם חזרה לאוויר עולם.
תחילה ניסיתי להלחם בהן, לטאטא אותן חזרה אל מחבואן, ממילא אף אחד לא רואה.
אבל הן בעיקשותן, מטלטלות שוב ושוב את אמות הסיפים,
אז הנחתי להן להזדחל בעוצמה ובכיוון שלהן.
לפתע מצאתי עצמי אפופה בהן.
התחברתי אליהן במלוא משמעותן.
נשמתי אותן בשאיפה ופיזרתי אותן בנשיפה.
אפשרתי להן לפעפע בדמי ולהתמקם במקומן המוכר מתחת לעורי.
כעת כשאני עוצמת את עיניי אני יכולה לראות אותן,
בדממה שמסביב, אני יכולה לשמוע אותן
בחושך שעוטף מבחוץ ומבפנים אני נוגעת בהן
בקור של הליל אני מתעטפת בהן.
עכשיו אוכל לישון. עכשיו אוכל לחלום.

9 בערב, רבע שעה לפני השעה היעודה וס' עולה למסנג'ר.
אני מסיימת את עיסוקיי האחרים, מחשבת את צעדיי הבאים. מתכוונת להנות מכל רגע.... אבל מחליטה להמתין מעט, לבנות מעט מתח גם אצל ס'....
9:40 אני פותחת בשיחה.
מסתבר שמעבר לתחושה הכבדה שנשארה לס' משיחתנו בליל אמש, גם בעבודה מסתמן משבר משמעותי שמכביד עליה.
איפשרתי לה לשחרר מעט מהעומס, ואז הוריתי לה להביא את מפתחות חגורת הצניעות, קרם סיכוך, ואת מגש קוביות הקרח שבזמנו החלה למלא בהוראתי בנוזליה.
הספקנו עוד להתלוצץ על כך שבגלל הזמן שעבר מאז הכינה את קוביית הקרח-שפיך האחרונה יש סיכוי שמישהו מאורחי ביתה נהנה מהן בשעה שחיפש קרח ......

הוריתי לה להסיר את החגורה ואת הגרביון שלבשה תוך כליאת איברה בכלובון המתכתי
ולענג את עצמה למשך 5 דקות ברציפות מבלי לגמור. השתקתי את חששותיה שלא תוכל לעצור את הגמירה בהוראתי לה - "תיזהרי!!" .....
5 דקות לאחר מכן בררתי את מצבה של ס',
"על הסף" היתה התשובה תוך שיחרור גניחה מאוייתת במריחת אותיות על המסך....
גם שגיאות הכתיב העידו היטב על מצבה הרגיש.
צחקתי.
מתחתי עוד כמה דקות בטיזינג למצבה העדין, ואז הוריתי לה לפרוק את מטענה למגש הקרח בתום שתי דקות שאמנה לה.

פעם ראשונה.

הוריתי לה לאסוף באצבעה את השפריץ שהתפזר רחוק מידי, להעבירו למגשית, וללקק את אצבעה על שפתיה.

"הערב אני רוצה אותך כמו הארנב הוורוד של אנרג'ייזר..... KEEP GOING" הוריתי לה, "שמרי אותו קשה בשבילי"....
"מאוחר מידי", אמרה "התרככתי.... ואני לא חושבת שהארנבון ההוא היה יכול ללכת כל כך הרבה ובכזה קצב עם זיקפה" הוסיפה בהלצה.
צחקתי.
הוריתי לה להחזיר את עצמה למצב דום מתוח, בהגבלת זמן של 5 דקות.
3 הספיקו.

"נראה כמה זמן דרוש לך כדי לגמור כעת זנזנות מיוחמת" אמרתי לה, "רק עשי זאת בתוך 5 דקות או פחות!" הוריתי.

גם כאן 3 דקות הספיקו.

פעם שניה.

הפעם עוד תוך כדי שאספה את נוזליה (המועטים הפעם) באותו אופן כמו בפעם הראשונה הוריתי לה להמשיך.
"גבירתי, הפעם זה יקח הרבה יותר זמן" אמרה.
"הלילה עוד צעיר" עניתי, "וכך גם אנחנו"
צחקנו.
"כן גבירתי" ענתה והמשיכה בפעולת הבוכנה על איברה.
הפעם לקח לה 6 דקות תמימות להחזיר את עצמה לזקיפות קומה.
"נראה שאת באמת לא בכושר, למרות החרמנות העודפת שלך" ציינתי והוספתי "אולי את צריכה מסעות אימונים רבים יותר באמת, ולעיתים קרובות יותר" ....
ס' ידעה שאני לא מצפה לתגובה שלה - אפילו לא זו המתחכמת...
הוראתי לה היתה להמשיך עד לגמירה למגשית ושוב, בתוך 5 דקות.
"אני לא יודעת אם אצליח, הפעם אני עשויה להזדקק לזמן רב יותר", אמרה בהיסוס.
"אין לך זמן רב יותר" אמרתי. "תסתפקי במה שאני מאפשרת לך"
"כן גבירתי" אמרה מבינה את המשמעות שהענקתי למשפט אחרון זה, "תמיד גבירתי" הוסיפה בהדגשה.
חייכתי.

4 דקות הספיקו לה למרות הסחות הדעת שלי כשמניתי את הזמן שעובר.

פעם שלישית.

הפעם לא היה מה לאסוף למגשית, והיא הסתפקה בהוספת שפתון לשפתיה היבשות.

"המשיכי ארנבית אנרגטית" הוריתי לה.
"גבירתי אני לא יכולה להמשיך מיד, את ודאי יודעת זאת", הלינה.
"לא אני לא יודעת זאת זנזונת מיוחמת" התממתי, "המשיכי לשפשף ולענג את עצמך"
"בבקשה גבירתי, לא.... הנאה בודאי שאין מזה.... זה יותר סבל מהנאה" ציינה, מאפשרת לי לשלב לשיחה את נאום הניצחון הנוזף שלי.

:))

סיכמנו בכך שהנאתה מהתסכול שבהמתנה לאישורי לגמירתה רב יותר כשהוא מגיע כשאני מוצאת לנכון להעניק לה אותו, גם אם הוא מגיע לאחר זמן המתנה רב, בהשוואה לגמירות תכופות, ושההשלמה שעשתה הערב מספיקה לה עד לפעם הבאה שתקבל לכך אישור.

מכאן יכולנו להמשיך ולשוחח שיחת חולין תוך עישון ה"סיגריה של אחרי" .....

אתמול חזרתי מחתונה של חברה לעבודה, מחוייכת ועל אדי אלכוהול מרוכזים (אחרי 3 צ''יסרים של ייגר + מרטיני ביאנקו המפורסם שלי + וודקה אשכוליות + 2 או 3 כוסות של שייק פרות שמסתבר שגם הם הכילו אלכוהול)....
ידעתי שס' ממתינה לי במסנג'ר לומר לי לילה טוב לאחר שגם היא בילתה עם חברים בפאב.
ואכן ה"HELLO" שלי נענה כמעט מיידית, ושתינו התלוננו כמעט יחד על עייפות שתויה...
השיחה קלחה למרות זאת, ותחילתה היתה מחוייכת ומשועשעת.
בשלב מסויים כשסיפרתי לס' על פירסומי האחרון בבלוג ועל התגובות שאני מקבלת בקשר אליה ועל מראה ועוד כהנה וכהנה מחמאות, היא העירה שקוראי בטח חושבים שהיא גומרת כל פעם שאנו מדברות, והרי הפעמיים האחרונות שהתרתי לה לגמור היו לאחר 22 יום בכל פעם.
צחקקתי ואמרתי לה שאולי היא באמת גומרת לעיתים קרובות מידי...
ס' לא חשבה שזה מצחיק. כנראה ידעה שאני מסוגלת לדרוש זאת ממנה.
"כגבר" אמרה, "הייתי רגילה לאונן לפחות פעם או פעמיים ביום, כל יום. זה מאמץ אדיר ומתסכל עבורי להמנע למשך כל כך הרבה זמן." הוסיפה.
"את כמעט נשמעת מתלוננת" הערתי, "ולא באופן נעים במיוחד".
ס' ביקשה הסבר.
ניסיתי להסביר לה שאני מעריכה מאוד את המסירות שהיא מפגינה במתן השליטה בגמירותיה לי, ולא רק בתדירותן אלא גם באופן והעינוי שלרוב מתלווה אליהן. ועם זאת הערכתי שהיא שמחה על כך, שיש בה התרגשות רבה יותר והנאה עוצמתית יותר מכל גמירה כאשר זה נעשה במסגרת כזו, ויתה מכך, שחלק גדול מהנאתה מכך נשאב מהידיעה שבכך היא גורמת לי הנאה.
ציינתי שהתלונה שלה (שהיא הכחישה שנאמרה כתלונה) לא תואמת בעיניי את ההרגשה הזו.
"לא מרגישה אשמה" היה כל שאמרה, והוסיפה בכך עוד שמן למדורת הכעס שהתלבתה בי.
"או קיי, לילה טוב ס'" סיימתי את השיחה בינינו, "נדבר מחר. שתינו עייפות ולא בדיוק פיכחות כרגע לדיונים או ויכוחים".
"לילה טוב הגבירה קווינסי" אמרה ביובש.
סגרתי את חלון השיחה, מואכזבת מתגובתה.

עוד לפני שנרדמתי (בשלוש לפנות בוקר) גמלה בליבי ההחלטה להענישה וללמדה לקח.

היום היא תאונן ותגמור כל כך הרבה, פעם אחר פעם, שוב ושוב ושוב ושוב.
להזכירה איך לפני שהכרנו, היא היתה בתחושה שגמירה היא הנאה כמעט כמו גרוד באוזן (ציטוט שלה).....

נראה אם היא תתלונן שוב על פרקי הזמן הארוכים בין חוויית אורגזמה אחת לשניה....

בעקבות שאלה שנשאלתי על תחושותיי למראה העבד שלי, 'סילבנה', החלטתי שיש מקום לעצור מעט משטף פירסומי יומנה, ולתאר באופן מפורט יותר את תחושותיי ואת תגובותיי לביצועיה ותמונותיה.
הכרתי את סילבנה לפני כמעט 3 חודשים באתר ה- chastitylifestyle.com.
למרות שנהגה להתלבש לעיתים קרובות בבגדי נשים, היא היתה אז יותר הוא מאשר היא, הגדירה עצמה כגבר בעל נטיות סוויטצ'יות, אבל עם משיכה עזה לנושא חגורות הצניעות. בנוסף לכך יש לה פטיש חזק לגרביונים ושיטת חגירתה את חגורת הצניעות מספקת את שני הפטישים שלה גם יחד (יש פירוט ותמונות אי שם בנבכי הבלוג). בנוסף יש לה פטיש לקשירות.
כשהכרנו אמרה לי שהמשיכה שלה לחגורות צניעות ולמניעה או עיכוב הגמירה נובע מכך שכגבר הגיע לשלב בחייו שהאורגזמות שלו נראו בעיניו כגרוד של עקיצה. שיעמום חסר תוחלת.
די מהר בשיחותינו גיליתי מולי אדם אינטיליגנט ובעל חוש הומור (ככל שהיא חרמנית יותר חוש ההומור שלה הופך לכזה שמאפיין "בלונדיניות"... כלומר שטחי ורדוד, אבל מידי פעם גם במצב הזה היא מצליחה להבריק).
הקליק המנטלי היה די מהיר.
מאז העניקה לי למעשה את השליטה בגמירותיה, בתיסכולה המיני ובהתפתחותה הנשית.
וכך, למרות שהקשר הוא וירטואלי, מתנהל בשפה האנגלית, ותלוי טכנולוגיה, אני נהנית ממנו מאוד.
לא, לא מדובר פה באוננות הדדית, ההנאה היא בעיקר מנטלית.

יש לנו שיחות מעמיקות על נושאים שקשורים בשליטה, בנייוש, בחרמנות, בפיזיולוגיה אנטומיה ופסיכולוגיה של הנושאים הללו, ובנוסף – טיזינג בלתי נלאה ברמת החרמנות שלה. וכל המרבה הרי זה משובח.
אני נהנית להביא אותה לרמת חרמנות גבוהה, וגילינו שזה לאו דווקא תלוי במשך זמן הנעילה, אלא ניזון מגורמים נוספים ובעיקר מהטיזינג שאני מספקת לה.... טיזינג שיש בו זדוניות מחוייכת.

תמונותיה של סילבנה כשהיא ממלאת אחר הוראותיי מהוות עבורי הנאה כפולה. לא רק מעצם תיעודה את ביצוע המשימות שניתנו לה, והנאתי הישירה מכך, אלא גם מהתמודדותה עם הפירסום שלהן. היא מודעת לפירסומן של תמונותיה, וגאה בגאוותי בה, כמו גם בהנאתם של צופיה.
התמונות הללו עוזרות גם לתחושת העוצמה שבשליטה, הופכות אותה למוחשית יותר. אם כי, ללא ספק, אין כמו מראה עיניים ישיר ובעיקר – מגע!

מאחר שבחיי היום יום סילבנה מעידה על עצמה שהיא גם כגבר נחשבת לנאה ומושכת, אני רואה בויתור שלה על חירותה המינית למעני, התמסרות ברמה מאוד גבוהה, ונהנית מכך מאוד.
למעשה, למעט לצרכי ניקוי וגילוח, ואלא אם התרתי לה לאונן ולגמור, סילבנה נעולה ברציפות בחגורת הצניעות שלה. אני רק יכולה לשער לעצמי מה מידת הסבל וההתמודדות שהיא נאלצת לה כשהיא יושבת עם חבריה בפאב (מנהג קבוע בארצה) ובחורות נאות בחברתם..... (וגם מזה אני נהנית כמובן).

בשורה תחתונה, אני גאה בסילבנה על התמדה ועל רצינותה, נהנית מהתמסרותה לי ונאמנותה לקשר שלה איתי, ונהנית ממנה עצמה. [size=150%][/size]

וואוו איזה שבוע שזה היה!!
קולרתי על ידי גבירתי!
הורשיתי להרשם לאתר ה- TSR כ-" Sylvana of Q" והורשיתי לכתוב שם כך שכל העולם יוכל לראות שכעת אני רכושה של גבירתי Queencie!
http://www.slaveregister.com/p/Sylvana_of_Q/

חשתי כמעט כמו סיסי אמיתית!
הייתי גאה ברקיע השביעי – וחרמנית כאש הגהנום!!
המתנתי 22 יום, סובלת מטפטוף מתמיד בחגורת הצניעות שלי, ממתינה לרשות לפורקן!
וכפי שגבירתי הכריזה, נחגוג את הקילור – ובכן ..... קיוויתי כל כך !!!!

לכבוד הארוע החגיגי התלבשתי מכף רגל ועד ראש.
כולי מגונדרת, לק טרי על ציפורניי, ירכונים ונעלי עקב לרגליי, חצאית קצרה וכו' נראית ממש סיסי למופת!

גבירתי התגרתה בי רבות עד עתה, אז למה שלא תעשה זאת כעת?
ואכן זאת עשתה!

"צריך להרים כוסית לכבוד המאורע" אמרה, "הביאי כוס שמפניה ומלאי אותה בשמפניה שלך"!
עשיתי כמצוותה, חיכיתי לברכת ה"לחיים" ושתיתי את הכוס כולה, מדמיינת כאילו זהו הנקטר של גבירתי!





וואו כמה זנותית שהיא עשתה אותי, שותה את השתן של עצמי לכבוד גבירתי ומתחרמנת מזה עוד יותר!

אז היא הורתה לי לשחרר את הנעילה!
הרגשתי את פעימות ליבי בגרוני, בבטני, וכמובן באברי!
הורשיתי לשפשף!

לאט לאט ובעדינות רבה, וזה הרגיש פשוט מדהים!
כפי שחונכתי על ידי גבירתי הודעתי לה כשהתחושה התעצמה והתקרבתי לאורגזמה, כפי שתמיד אני עושה. ואז כמובן צוויתי לעצור מיד!

אחחחחח!!!

כעת היה עלי להביא את הוורדרד (דילדו ה-P-spot ) שלי ואת סט אזיקי הידיים והרגליים שלי.
צוויתי לדהור על הדילדו ברטט מקסימלי בשעה שגבירתי הלכה להתקלח במקלחת חמה!
הייתי בטוחה ששום מקלחת לא יכולה להיות חמה כמוני, ולכן כדי לשמור על שפיותי ועל נאמנותי, היה עליי לרכב על הוורדרד כשידיי ורגליי אזוקות!

גבירתי לימדה אותי במשך הזמן להנות מאוד מהרטט הזה!
הנחתי מגבת תחתיי, כדי להיטיב את האחיזה של הדילדו ברצפה, כיוון שידעתי שהאזיקים והתחושות שיגרום לי הדילדו יטריפו אותי ויביאו אותי לרכיבה פרועה על הדילדו!
ואכן כך היה!!! בהחלט !!





לא היה לי מושג כמה זמן לקח לגבירתי להתקלח, אבל בפירוש זה היה קצר מידי!
שוב הרגשתי כמו כמעט גומרת מהתחת, הזין שלי כמעט טבע ב-precum ואני משערת שנראיתי זנותית ביותר!
גנחתי המון, ואפילו עוד יותר משחזרה גבירתי!
אז הורשיתי להשתחרר מאזיקיי והותר לי לגעת באברי הדואב!

מעולם עד כה לא נשמע ה"תודה גבירתי" כל כך כנה ואמיתי!

הורשיתי לגמור, הורשיתי לירות את מטעני שהוחזק בי כל כך הרבה זמן, וחומם כל כך, לתוך כוס השמפניה שלי!
לא אלאה אתכם בפרטים על ההקלה הנפלאה שחשתי ועל עוצמת הגמירה!
הרגשתי כמו סיסי מסופקת מאוד!!!
כמובן שהיה עליי לשתות את נוזליי, לאספם בין שפתיי הבוהקות באדום – מה שעשיתי בשמחה.... מרגישה כזונה אמיתית!





ברור שגבירתי לא איפשרה לי לנוח.
היא הורתה לי להרטיט את הדילדו בישבני שוב מאחר שהיא אוהבת אותי חרמנית עד כמה שניתן באופן תמידי.
עשיתי כמצוותה ומיידית הפכתי שוב לחרמנית....

"וואוו" חשבתי בין גניחה לגניחה – כעת אני זנזונת שותת-שתן, רוכבת-דילדו, חרמנית, מיוחמת ומשוייכת!!
כעת אני סיסי אמיתית!!!

לאחר חודשיים של קשר אינטנסיבי בינינו, הגעתי להחלטה לקלר את ס' באופן שיסמל את אופיו של הקשר שלנו – וירטואלית, ע"י רישום באתר ה- TSR, כמשוייכת אליי.
בתקופת הכרותינו הראתה ס' את נכונותה למלא את דרישותיי ותביעותיי, שעשעה אותי בחרמנותה הבלתי נלאית אך המצייתת לגחמותיי המענות והמהנות עבורה.
הרגשתי שהיא ראויה!
באותו ערב החלטתי להעמיד בפני ס' משימה אחת נוספת.

בתום שיחתנו שלחתי את ס' להטמין את מפתחות חגורת הצניעות מחוץ לביתה.
למחרת היה עליה להתלבש במיטב בגדיה, להחדיר את הפלאג האנאלי, ולצאת לבושה למשעי ומאופרת וכמובן נעולה בחגורת הצניעות שלה, להביא את המפתחות ממקום מחבואן.
כמובן שביקשתי עדות מצולמת למראה הנשי. למעשה היא היתה אמורה לנצל את הטיימר של מצלמתה ולהצטלם בחוץ, אך מכיוון שכל אותו יום ירד גשם זלעפות, הצילומים נעשו מפתח ביתה.

תחילה לבשה ס' את מגפיה האדומים, ומיני שלא היה מבייש אף זונה בשעת עבודתה







לאחר שהביטה ס' במראה הבינה שלצאת לרחוב בלבוש כזה יהיה כמו להזמין מראש מקום בתא המעצר.... ולכן החליפה חצאית ומגף...









ומיהרה החוצה תחת גשם כבד לאסוף את המפתחות שהטמינה אמש...... בחצר הכנסיה הסמוך לביתה ..... !!

רק עוד תמונה חמודה אחת בנסיון לרכך את ליבי ולאפשר לזנזונת החרמנית שלי לפרוק את חרמנותה:

פרק נוסף מיומנה של ס' – סיסי בחגורת צניעות.
והפעם: התנסויות ראשונות עם ג'ינג'ר


ובכן, הייתי צריכה לדעת מה שיקרה…
לאחר שסיפרתי לגבירתי שזה עתה קראתי מאמר על השימוש בג'ינג'ר (FIGGING), היא רצתה את הקישור לאתרים (http://www.albanypowerexchange.com/figging1.htm ו- http://www.figging.com )
ואז כמובן הגיעה ההחלטה המהירה: "תשיגי ג'ינג'ר!" ציוותה.
לפתע הכל הפך מסקרנות למציאות.
ביום המחרת עברתי ממכולת למכולת ומירקן לירקן, ולבסוף חזרתי הביתה כשבידיי מעט שורשי ג'ינג'ר קטנים. למעשה אצבעות הג'ינג'ר היו קטנים מידי כדי לשמש למטרתם העיקרית – להפוך לפלאג אנאלי לוהט, אבל לפחות היו בידי כדי לבחון את העניין מגוף ראשון...
לאחר שקראתי עוד לגבי השיטה, שעד אז היתה לחלוטין עלומה לגביי, הייתי חרמנית מספיק כדי לנסות את הג'ינג'ר.
תחילה חתכתי את אחת מחתיכות הג'ינג'ר הקטנות לשניים, הסרתי את חגורת הצניעות שלי, מה שהביא כמובן לזקפה כמעט מיידית! לקחתי נשימה עמוקה, והצמדתי את שתי חתיכות הג'ינג'ר לכיפתו הסגלגלה של אברי!
הבחנתי שאני עדיין עוצרת את נשימתי. שחררתי את האויר לאט לאט – מאחר ושום דבר לא קרה!
כפי שהסבירה לי הנערה בחנות המזון האסייתי, היה זה שורש ג'ינג'ר צעיר מאוד (ולכן גם קטן מאוד), ולכן שערתי לעצמי שאולי הוא קטן מידי כדי לתת את האפקט המתואר על ידי כולם כ"שורף", למרות שהריח שהחתיכות שיחררו היה חזק מאוד.
כאן אספתי את כל האומץ שלי וערכתי ניסיון נוסף:
הפעם ממש שפשפתי את שטח הפנים של אצבע הג'ינג'ר שזה עתה נחתך על עור אברי, ואני משערת שכל אחד יבין שחיכוך מכל סוג שהוא לאחר "עוצר" ממושך בחגורת צניעות ירגיש ממש ממש טובבבבב !
אבל אז זה היכה בי!
ממש שכחתי את המשפט שאמר "זה יקח בערך דקה עד שהג'ינג'ר יתחיל לעבוד"! וזה עבד ועוד איך !!
שלוש המילים היחידות שהמח שלי היה מסוגל לשלוח החוצה היו ..... חם, חם וכמו שניחשתם ודאי – חםםםםם!!
אלוהים אדירים!
התפרצות החום היתה מפתיעה ובאותה מידה גם אינטנסיבית!
זה הביא אותי כמעט לדמעות.... והשפשוף המקדים על אברי שזה אתה שוחרר מכילאו הממושך כבר לא הרגיש כל כך טוב.....

סיפרתי על כך לגבירתי ביום המחרת.
"אם כך זה יכול לשמש לכיווץ שלך?" היה כל מה שהיה לה להעיר על חוויית החום שחוויתי.

בכל מקרה, חגורתי נעולה שוב, והדוקה מתמיד! וכמובן שהיא הדוקה עוד יותר ככל שאני מנועה יותר זמן ועוד בזמן הטיזינג שגבירתי מעניקה לי....

**

וכך בלילה שלאחר מכן התעוררתי בלילה כשעור אברי המתמתח נתפס בין הטבעת לצינור חגורת הצניעות. וזה כואב! נזקקתי לקרח כדי להפחית את הכאב ולחזור לישון.

בבוקר המחרת גיליתי שלא נשאר עוד קרח, בעוד שאברי, דואב ככל שהיה, עדיין מנסה להתמתח.
חושבת על כך שעליי עוד להתנקות ולגלח למשעי מה שאומר שיהיה עליי גם להתכווץ חזרה....
אם כך מה עושים ??

נזכרתי בדבריה של גבירתי!

לקחתי אצבע נוספת של מיני-ג'ינג'ר וסכין, וקצצתי את השורש לחתיכות קטנטנות.
הכנסתי אותן לתוך קנדום ושחררתי את אברי הדואב!
הוא עבר לדום מתוח מיד, מבלי שידע מה מצפה לו...
כפי שלמדתי מניסיוני הקודם, ידעתי שבקרוב מאוד אוכל להרגיש היטב את תחושת החום ובינתיים יכולתי לוודא את הפיזור האחיד של הג'ינג'ר הקצוץ לכל אורכו של הקנדום.
אז נשכבתי בציפייה מתוחה, עוצרת את נשמתי שוב!
לא עבר זמן רב עד שהחום העז התחיל מחלחל.... ו-20 שניות לאחר מכן כבר כמעט נשכתי את שפתיי!
מה שהיה שם למטה כבר לא היה הזין שלי, אלא לפיד בוער!
בערך דקה לאחר מכן כבר לא יכולתי להימנע מלגעת בקצהו הלוהט. ניסיתי להרגיע את התחושה בליטוף קצהו.

טעות איומה !!!

אפילו הנגיעה הקלה ביותר העלתה את הטמפרטורה באברי הבוער מ-100 ל-1000 מעלות!
כעת השתנו גניחותיי מגניחות של ייחום לגניחות של סבל!

דמיינתי שאני קשורה על ידי גבירתי ולכן לא יכולה להסיר את הקנדום הנורא!
יתכן שהיא היתה שואלת אותי אם אני חרמנית מספיק, לאחר שהייתי נעולה זמן כה רב בחגורת הצניעות שלי, ודורשת ממני לזיין את אחת משפחותיה...
ואכן הייתי נעולה זמן כה רב, והייתי חרמנית כל כך עד כדי שהייתי עונה לה "הו כן גבירתי! רק תסירי בבקשה את הקנדום הזה לפני כן!"
והיא היתה צוחקת ואומרת לי שאם ברצוני לזיין, יהיה עליי לעשות זאת עם הקנדום הזה עליי!
היא היתה מובילה את שפחתה אליי, ומכוונת את אברי הרוטט אל תוככי הרטיבות החמימה, הלחץ מסביב לאברי היה גובר והלהט הבוער שלו מתעצם.... ואני הייתי מושך את אברי הלוהט אל מחוץ למקום הנפלא ביותר בעולם רק כדי לוודא שאברי לא נשרף לאפר!
היא היתה צוחקת ומעירה בציניות "חשבתי שרצית לזיין, נראה אם ככה שלא היית נעולה מספיק זמן", והיתה מסירה את הקנדום מאברי המכווץ ונועלת אותי שוב.

כך הרצתי פנטזיה קטנה שתעלה ודאי חיוך זדוני על פניה של גבירתי, אבל בחזרה למציאות:

כשהבטתי מטה בכאב ראיתי שאברי שלפני דקות ספורות היה בדום אימתני, התכווץ לגודל בלתי נראה כמעט!

גבירתי תהיה משועשעת לשמוע שצדקה וש"בעירה" יכולה לשמש כמעט באותה יעילות כמו "הקפאה" בקרח כדי לכווץ את אברי.

ואכן הג'ינג'ר סייע לי להתכווץ בכדי לחזור לגודלי הנעול ואיפשר לי להנעל מחדש למרות ששכחתי להכין מלאי של קוביות קרח.

אחד הדברים הטובים בג'ינג'ר הוא שהחום השורף נעלם כמעט מיד כשמסלקים את השורש ממגע העור!

**

במסע הקניות הבא לא האמנתי למראה עיניי "עולם מלא בג'ינג'ר" נגלה לעיניי!
היו שם גם שורשים גדולים, קניתי כחצי קילו וחזרתי הביתה כמעט בריצה.

כעת היה ברשותי מספיק ג'ינג'ר כדי לנסות את מה שמתואר בסיפורי הג'ינג'ר המופלאים: ליצור ולהשתמש בג'ינג'ר כפלאג אנאלי!

כמובן שזה מה שעשיתי מיד כשחזרתי הביתה: חתכתי "אצבע" ג'ינג'ר באורך של כ-10 ס"מ שהיתה לה התרחבות בבסיסה, קילפתי ועיצבתי טבעת שקועה שעליה יתכווץ הספינקטר שלי ויאחז אותה במקום!
מאחר שידעתי שודאי אתפתה לשלוף את הדבר הזה מאחוריי, הכנתי גם אמצעי קשירה שימנעו מידיי מלהגיע לישבני.
שטפתי במים את הפלאג שיצרתי, החדרתי אותו, שמתי כיסוי עיניים (למקרה שיקשה עליי להתרכז באפקט הג'ינג'ר.. ) וקשרתי את ידיי מאחורי גבי לשרשרת שהקיפה את מותניי.
כך עמדתי בחשיכה שכפיתי על עצמי, נושמת בכבדות, יודעת שבקרוב יגיע הרגע שבו אזדקק לכל נשימה....
ואז זה הגיע!
וואווו !!!
לאחר הדקה הרגועה היה נדמה שהחום מתפשט בכל אזור המפשעה שלי והופך לבעירה לוהטת!
ידעתי מקריאת המאמרים שכיווץ השרירים יגביר את החום מאוד, וכלן השתדלתי להרגע ולשחרר את השרירים ככל שיכולתי עד כמה שהיה ניתן בתנוחה הזו...
ובכן, עליי לומר שזו לא משימה קלה בכלל, לעמוד על עקבים גבוהים, בכיסוי עיניים, וידיים אזוקות ולהחזיק פלאג-ג'ינג'ר!!!
בקיצור, זו היתה חוויה בלתי נשכחת!!
המאמר אמר שהג'ינג'ר הא בעל תכונות של הגברת החשק המיני אצל נשים – אבל אני הרגשתי חרמנית בטירוף לאחר מכן!

לא אוסיף בתיאורים, שכן כל מי שמסוקרן, שיתנסה בכך בעצמו.... מומלץ !

פרק נוסף מיומנה של ס' - סיסי בחגורת צניעות.
והפעם: העונש!

היא אמרה: "עלייך להענש!", ואני ידעתי שהגיע לי!
לכן אבצע את עונשי בגאווה עבור גבירתי (לפחות כך חשבתי באותו זמן)
היא ציינה רשימה ארוכה:
להחדיר פלאג העונש (זה עם הזיזים והבליטות)
לא ללבוש גרביון – רק ירכון נצמד,
ללבוש חוטיני ולא תחתון רגיל,
ו.....
50 הפלקות עם מברשת שער על כל לחי ישבן!!!!
וצילום של ישבני לפני ואחרי העונש!

מאחר שהיו מספר דברים להכין לקראת העונש, וכבר היה מאוחר מאוד, ביקשתי מגבירתי באם יהיה אפשרי להשלים את עונשי למחרת בערב – והיא אישרה!
הודיתי לה על כך – אבל לא ידעתי מה מצפה לי.....

הייתי עייפה להחריד וממש נפלתי למיטתי כמה דקות לאחר תום שיחתנו, קיוויתי להרדם מייד... אבל אז זה התחיל: "50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!"
מחשבותיי סבבו סביב המספר האיום הזה שהדהד בראשי עד שלבסוף נרדמתי.

עליי להוסיף פה הסבר: מעולם לא הוכיתי, ובודאי שלא באמצעות מברשת שיער, לא כל שכן לא על לחיי ישבן חשופים.... ומעולם מעולם לא שיערתי שיהיה עליי לעשות זאת בעצמי ולעצמי!!!!
ולכן למתחילה שכמוני, סיסי צייתנית שכמוני.... 50 על כל ישבן היה כל כך הרבההההההה !!!

למחרת בבוקר התעוררתי כש"חמישים" עדיין מהדהד בראשי.
בדרכי לעבודה, מחשבותיי התמקדו רק ב-"50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!".
הצלחתי לעבור את יום העבודה, כשבמוחי כמעט זועק "50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!" (מה שלא ממש מתאים – כיוון שעליי להתמודד עם מספרים וחישובים כל היום).
בדרכי חזרה הביתה הרגשתי שזיעה קרה מתחילה לבצבץ על מצחי "50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם!!! האם אצליח לספוג את ה-50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!?? עד כמה זה יכאב??"
ובכן ידעתי שזה יכאב עוד לפני שהתנסיתי בכך .... "50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!"....
חשש חדש התפתח בי: "מה אם זה לא יראה בתמונות? ... 50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!"
זה היה כמו מוזיקה ששומעים בבוקר ולא עוזבת אותך כל היום, גם כשאת מנסה לחשוב על שירים אחרים!

כפי שניתן לשער חששתי מאוד! ועצם המחשבה הבלתי פוסקת על ה-"50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!" היתה עינוי בפני עצמו!

וכך למרות שחלק ממני רצה לדחות את העונש (יתכן והיה זה ישבני 😄 ), מכל שאר הבחינות (והגוף) רציתי להיות כבר אחרי זה, להפטר כבר מה-"50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!" הזה !!!
וכך, סוף סוף בבית, הרגשתי כאילו עליי למהר ולהכין את עצמי!

התחלתי עם הפלאג הנוראי, כדי שתהיה לי אפשרות להתרגל אליו לפני שיתחיל שלב העונש ה"אמיתי".

כפי שאני יודעת, גבירתי אוהבת מחוכים, לכן לבשתי אחד מיד לאחר שלבשתי את הירכונים. הבחנתי שהמחוך יגרום לכך שניסיונותיי להגיע אל אחוריי בזמן ההפלקות יהיה משימה קשה – ובכן, לפחות ידעתי שהיא תאהב את זה!!

הו- המברשת!
בחנתי את מברשותיי השונות, ובחרתי באחת מיוחדת – מכיוון שרוב מברשותיי עשויות מפלסטיק, זו שבחרתי עשויה מעץ ונראית כמו אלה שרואים לעיתים קרובות בתמונות פטיש!

ברגע שאחזתי בידית הופעלה האזעקה הצורמנית במוחי: "50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!"
בחנתי את התחושה בהפלקה אחת על כף ידי, הוו כן.... זה הולך לכאוב!!!

ובכן, מה שהתחיל כזעה קלה על מצחי, הפך כעת להזעה של ממש.
כל גופי פשוטו כמשמעו רעד כשהרמתי את חצאיתי וחשפתי את ישבני הפקוק בפלאג בפני המצלמה!
עכשיו היה עליי להתחיל!

הספנקינג העצמי הראשון בחיי!

היה עליי להתרכז בהפלקות של ממש – שכן באופן טבעי אדם נוטה להמנע מלהכאיב/להפליק לעצמו חזק מידי! חזרתי על כל הפלקה אם היתה לי תחושה שגבירתי היתה אומרת "זה לא פגע כמו שצריך!"

וספרתי!

היה זה הרגע הראשון שמוחי השתחרר מההד של "50! חמישים! ח-מ-י-ש-י-ם !!!"
אבל אתם יכולים לנחש: עכשיו הוא היה עסוק ב....

"אאוץ'! אאאוווץץץ' !!! א-א-א-א-א-א-א-ו-ו-ו-ו-ץ-ץ-ץ-ץ' !!!


http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=78965&blog_id=10784

המחשב של ס' חזר לחיים, ולאחר ביצוע העונש על חטאה היה על ס' לסכם עבורי את מעלליה בעשרת ימי השתיקה, לפחות ברמת התחושות והחוויות שהעלו בזכרונה (ובזכרותה) אותי.


כל כך הרבה פחדים....
יש לי כל כך הרבה חששות ופחדים.
אני חוששת מהעונשים,
חוששת מההגבלות,
חוששת מההקנטות,
חוששת מאיסור הגמירה,
ואחרון אחרון חביב,
אני חוששת לאכזב את גבירתי!
מאחר שאני יודעת איך היא הכי אוהבת אותי,
אני חוששת שלא להיות בדיוק כך!
היא אוהבת שאני חרמנית בטירוף!
היא אוהבת שאני כל כך מיוחמת –
עד כדי שאני מקבלת את זה שאני זנזונת!
היא אוהבת שאני כל כך חרמנית,
עד שאני נוטפת כל זמן שאנחנו משוחחות!
היא אוהבת שאני משתמשת בנוזליי כשפתון בוהק!
והיא אוהבת להקניט אותי על כך
ולוודא את תשוקותיי!

אבל כשהמחשב שלי שבק, ההקנטות והטיזינג חסרו לי כמעט כמו כל דבר אחר שקשור בגבירתי. הגעתי לכמה החלטות. ובכן, הקנטות מסוג של "עשה-זאת בעצמך" הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל ידעתי שהמחשב שלי יחזור לפעולה, ורציתי לכפר על עווני, ולהגיע אליה חרמנית כשהייתי וכפי שמן הסתם הייתי נשארת לוליא שבק המחשב וכאילו היא איתי כל הזמן הזה!
היה עליי להתמודד עם מבחן קשה במיוחד!
שחררתי את עצמי מחגורת הצניעות, הדלקתי כמה נרות, שמתי מוזיקה שקטה בנגן, ונשכבתי במיטתי לצד שקית ענקית של קוביות קרח – כולי מאופרת, לבושה בירכונים וחגורת ביריות, חזייה .... ולא הולכת לשומקום !!!
אלא שהאבר שלי הגיב לחופש בצורה ברורה ביותר.
עליי להציג את העובדות, ולהציגן היטב:
החלטתי לעשות לעצמי "טיזינג עצמי", שאמור להיות אחת המשימות הקשות ביותר, ובמיוחד שידעתי שאני לא יכולה "לסמוך" על ידיי שלי!
הנחתי שהחרמנות הממוצעת שלי תאפשר לי 300 "שפשופים" לפני שהמצב יהפוך ל"מסוכן".
לאט לאט התחלתי לשפשף. כל כך דאגתי שלא אצליח להגיע ל-300 שקבעתי לעצמי, שהשתמשתי במגע העדין ביותר של האגודל והאצבע המורה.
אפשר להבין שיש צורך ברמה גבוהה מאוד של ריכוז כדי להמשיך ולספור במצב הזה (ולא לאבד את הספירה!)
בערך בשפשוף ה-15 הייתי קשה כמו הרי הרוקי והנשימה שלי הפכה לקולנית. ה"גניחההה" האמיתית הראשונה הגיעה בערך בשפשוף ה-80, והטיפה הפנינית הראשונה הגיחה בערך לספירת 120!
היה עליי לעצור ולקרר את העניינים שהלכו והתקדמו הרבה יותר מהר ממה ששיערתי – וכך פלטתי עוד גניחת תיסכול כששקית הקרח פגשה בגזע שלי.
לאחר 7 או 8 דקות של צמרמורות הרגשתי מרוככת מספיק כדי להמשיך.
אך כמה שהיה שם למטה קפוא – לקח לא יותר מכמה שפשופים בודדים להקשות את העניינים מחדש!
כשהגעתי ל-200 הזעתי קלות, אלא שטיפות נוזל שקוף הופיעו לא רק על מצחי!
היה עליי לעבור סיבוב נוסף של הקפאה או שהעניינים יצאו, פשוטו כלשונו, מכלל שליטה!
הפעם המתנתי למעלה מ-10 דקות להצטנן – אך שוב: מספר שפשופים מועט לאחר מכן הייתי מוכנה מתמיד!
את עשרת השפשופים האחרונים מ-290 ל-300 העברתי בהילוך איטי במיוחד וכמעט בכיתי מכמה מתוק שזה הרגיש!
כעת, אם מישהו חושב שלספור את השפשופים היה משימה קשה – תחשבו שוב על המשימה שעמדה בפניי כעת – לחזור ולהינעל בצינור חגורת הצניעות שלי לאחר סשן מעורר שכזה!!!
לאחר זמן הקפאה ארוך כמעט חשתי הקלה כששמעתי את צליל נעילת המנעול – מרגישה כמעט "בטוחה" בחגורתי שסייעה לי לעמוד בפיתוי.

מאחר שהחלטתי לחזור על מספר הקסם 300 גם בימים הבאים, ידעתי שעליי להכניס מספר שינויים, בפרט שהסשן הראשון הגביר את חרמנותי באופן משמעותי.
לכן למחרת זה היה חייב להיות פעמיים 150 – סשן אחד בבוקר ואחד בערב.
לא אכביר בפרטים המשעממים על הגניחות, הקשיים וההתקשויות – רק רמז אחד: לעשות את זה לפני העבודה זה ממש ממש מוזר! אני זוכרת את עצמי יושבת ברכבת התחתית בדרכי לעבודה, שומעת את עצמי גונחת גניחה בלתי רצונית (ולא יותר מידי בקול רם אני מקווה) כשחשתי פנינה נוספת מתגלגלת במורד צינור הצניעות אל קצה!

שוב התגנדרתי לקראת תירגול הערב, כשהגעתי להכרה המהממת לגבי הגברת "קצב ההתחרמנות" שלי: 150 השפשופים האלה השאיר את אברי פועם ורוטט (אפילו לאחר שני נסיונות הקפאה בקרח) ואותי גונחת בקול רם כך עד כדי כך שהחלטתי לשים את הגאג ביום המחרת.
היום השלישי היה היום האחרון לעינוי הזה, מכיוון שהיה זה היום האחרון ללא גבירתי!
החלטתי להפוך את זה ל-6 פעמים 50 שפשופים.
הפעם הראשונה היתה חייבת להיות מיד לאחר שהתעוררתי – והיא הייתה לוהטת כל כך עד שהיה עליי להתקלח במים קפואים לאחר מכן.
לא ממש הצלחתי לפזר את המשימות לאורך היום, מאחר שלא יכולתי לחזור על המשימה בשעות העבודה, שכן איך הייתי חוזרת לחגורת הצניעות בתנאי המשרד?
לכן היה עליי לחזור על 5 סשנים של 50 שפשופים – והמשמעות של זה הייתה – כמויות קרח עצומות!

מה שזכור לי בעיקר היא העובדה שלאחר 3 ימים, 50 שפשופים בלבד היה בהם בכדי לסכן את האיפוק שלי!
וכך לאחר 3 ימי אימון עצמי, נטפתי כאילו גבירתי ואני מעולם לא נותקנו, ולכן למרות הקשיים בהם נתקלתי להרדם בלילה, לאחר עינויי ההתחרמנות הללו – חייכתי לעצמי בידיעה שהיא תוכל לפגוש את הזנזונת שלה שוב חרמנית כל כך ביום המחרת!

וזו התוצאה -
ס' נעולה בחגורת הצניעות שלה, פלאג בישבנה, וחמישים הפלקות על כל צד הוא עונשה:

לפני:





אחרי - לחמניות חמות: