אין ספור פעמים נתקלתי בפער (לרוב משמעותי) בין החוויה הוירטואלית לזו המציאותית, בין ההבטחה ובין הקיום בפועל. חששתי שגם הפעם לא אתקשה לזהות את ההבדלים, שיערתי שגם אם הכוונה אמיתית וטובה, היישום יהיה הרבה יותר בעייתי מהמצופה.
כמה נעים לגלות שהתבדיתי!!
התמסרות שהוגדרה עוד לפני החוויה הממשית כהתמסרות מלאה ללא גבולות, נחשפה במלוא הדרה כלא פחות מאשר כזו, למרות חוסר הניסיון, למרות ההתנסות הבתולית!
ודווקא ביתוק הבתולים הבדס"מי הזה מוסיף עוד נופך מרגש לחוויה. תגובה של "אני מרגישה כפי שציפיתי שארגיש ואפילו יותר מזה" הבהירה לי שפיה של הסיסי הזו שלי וליבה ההולם בהתרגשות, שווים.
כמה מהנה להוביל אותה בשבילי החוויות הבדס"מיות לראשונה.... ונעים לא פחות להיות עדה לתגובותיה. ללוות אותה (מה ללוות, להביא אותה לשם!) בהתנסותה הראשונית בהנאה שבכאב, בתסכול שבמניעת האורגזמה ויחד עם זאת החוויה השמימית של האינטימיות האירוטית העילאית, הטשטוש של גבולות המציאות במעבר אל הסאב-ספייס הראשון (והשני, ואלה שיבואו אחריהם), פשוט תענוג צרוף!
יש יהלומים מלוטשים, נוצצים ובוהקים למרחוק. אין ספק שיש הנאה בענידתם. הנאה שנגרמת בעיקר (אם לא רק) מהתגובות מסביב ליופיים ויקרתם.... אך היהלום הגולמי, זה שליטושו כרוך במאמץ ניכר ובכישרון רב, ההנאה שבענידתו אינה תלויה בסביבה המתקנאת, אלא בסיפוק העצמי ובידיעה המלאה לגבי ערכו האמיתי. כזו היא הנאתי בימים אלה.
לפני 17 שנים. 11 באוקטובר 2007 בשעה 1:31
