כל פעם שיוצא לי נסיעה ארוכה מתל אביב לירושלים אחרי השעה 16:00 ויש פקקים והנסיעה לוקחת שעה וחצי ויותר הנסיכים שלי ישנים כל הדרך לבית ואז אני כל פעם אופטימי שבעברה לבית הם ימשיכו לישון
והם מתעוררים שניהם ואז הם ישנו אז לא עייפים ואז
הג׳ימבורי נפתח עד 21:30 אפילו 22:00
הם ישנו שעה וחצי ויותר אז הם לא עייפים ישנו בצהריים עוד איזה שעה
ואבא ער מ 6:00 בבוקר והלך לישון ב 00:30 בלילה
וקם איזה 4 פעמים כי הם עשו חיסון אתמול לגיל שנה
ואבא דאג שלא עלה החום אז קם באמצע הלילה
מדד חום ואין
ואז נוסעים בצהריים למסעדה
ולנסיכים שלי החיים שלהם תותים אין דאגות אין עבודה הכל סבבה
שימשיכו ככה חיים שלי הם , חיים של אבא שרוף עליהם
אבל קצת התחשבות אבא ממוטט מעייפות
וכפרה עליהם הם בשלהם מוחים כפיים ושמים ידיים על הראש כמו שאבא לימד אותם