סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לאהוב, לכבד, לציית

קאיה
לפני 5 שנים. 30 בינואר 2019 בשעה 20:11

חיבוק

 

כשאני לבד ואתה העוגן שלי
היחיד שנשאר, שיודע עלי הכל,
שיודע שאני תמיד רוצה יותר ויודע לעצור
היחיד שמכיל, והלא ניתן להכלה
כל כך תומך וכל כך מכאיב בעת ובאותה עונה
אני רוצה את החיבוק שלך אבא'לה
רוצה לרבוץ לרגלייך
רוצה לראות אותך מלמטה
ורוצה להרגיש את מגע ידייך
יותר מהכל רוצה את החיבוק שלך אבא'לה
כשאני בודדה וכשרע לי
זה כל מה שנשאר לי
החיבוק מאתמול/שלשום
אני עוצמת עיניים וחוזרת לאותו חלום
במיטה. אני ואתה. שוכבים מחובקים.
זה כל מה שאני צריכה ברגעים קשים
החיבוק הזה, זה יותר מחיבוק
החיבוק הזה זאת תחושת ההגנה, הביטחון, האכפתיות, הנוכחות שלך, שאף פעם לא מאכזבת.
זאת ההרגשה שאתה בעדי.
מול כל השדים, מול כל עצבות, כל תסכול
אתה שם לומר לי שאני חזקה ושאני יכולה,
ובזאת לומר לי שאני כבר ילדה גדולה.
אבל אבאל'ה, החיבוק שלך נותן לי כוחות
ואני תמיד, אבל תמיד, רוצה עוד.

Eshel​(נשלט) - חמוד 🙂
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י