״מלחמת כריות״ הוא השיר האחרון שנכתב לאלבום.
הרעיון הראשון שנוצר היה לפזמון ואני חושב שזה היה בקטע דיכאוני סרקסטי, שהכי נעים לי להישאר (לבד) במיטה.
הייתי אחרי רומן של כמה חודשים עם ילדה מקסימה ומתוסבכת שהכרתי כשעוד היתה קטינה והסתננה למועדון הנו לימיט. היא טענה אז שהיא ״בת 18 ובמבה״ ומאוחר יותר הסתבר שהיתה יותר כמו 18 פחות שני שקי אורז ושלושה גמלים.
באותה שנה גם החלטתי שהגיע הזמן להפסיק להשתובב עם הילדות הסקסיות, המקסימות, הרעילות והשבורות האלה ולמצוא לי מישי בוגרת ומיושבת בדעתה. אז היה לי רומן עם מורה יפהפיה בת 33 ומתמודדת נפש מרמת גן, ואחר כך רומן עם סוטה חכמה מאוד בגילי, יפהפיה גם כן שהייתה אלכוהוליסטית כבדה בעברה ולמדתי ממנה המון. גיליתי שהבוגרות עוד הרבה יותר שרוטות ושורטות מהצעירות, וכל זה גרם לי לנסח את הכלל שאם אתה פוגש רווקה שנראית טוב מעל גיל 30 אז יש לרווקות שלה סיבה, ואתה עומד לגלות את הסיבה.
אניווי,
בסופו של דבר השיר נכתב כתפילה להגשמה מינית, זוגית ורומנטית. רציתי להגיד הרבה במעט מילים, ולתת לזה וייב של הרוק הקלאסי שלצליליו התבגרתי (לפחות כרונולוגית). שמו של השיר לא מופיע בגוף הטקסט… אני לא יודע בדיוק למה.
טיפות האהבה
כתמי היין
ניצוץ הלהבה
טובים השניים
ניחוח אדמה
ברכת שמיים
פורחת השממה
גואים המים
לעצור ׳תשעון
לנפח בלון
להתמתח, האוניה צופרת
בית גידול שפרנבית
בין ציפה וכרית
חתולה אוורירית
שמח במיטה
במיטה
במיטה
נחמד פה במיטה
במיטה
במיטה
מסיבת דובונים
מעשים מגונים
מתק דבש וחלב על השפתיים
קרנפי קוקיות
בוא נישן כפיות
ננשנש עוגיות
ניתן להאזין לאלבום בשלמותו בשירות הסטרימינג הקרוב ללבכן.
